השירה היהודית–הספרדית מתאפיינת בשלוש סוגות ספרותיות עיקריות : הרומנסה , הקופלה והקנסיון . ייחודה של שירת הקופלאס שהיא נרטיבית בעלת מבנה סטרופי , מספר הבתים משתנה ונע משירים קצרים בעלי פחות מעשרה בתים ועד לשירים הכוללים למעלה ממאה בתים . אף מספר השורות בכל בית משתנה לפי סוג הקופלה מבית בן שלוש שורות , טרצט חד–חרוזי , ארבע שורות בחריזה לסרוגין , שמונה ( אופייני לקופלאס לט"ו בשבט , ( או תשע ( אופייני לקופלאס לפורים . ( השירים מכילים לעתים קרובות אקרוסטיכון הפותח את האות הראשונה בשורה הראשונה בכל בית וכך ניתן לזהות את שמות המחברים . אלה שירים שנועדו לביצוע זמרתי במנגינות המיוחדות להם או במנגינות מוכרות שהושאלו לכאן . הטקסט עצמו מכיל לעתים את ציון הלחן , המקאם והוראות מוסיקליות אחרות . שירי הקופלאס מועברים מדור לדור הן במסורת שבכתב הן במסורת שבעל–פה , וזאת יצרה נוסחים שונים ונפרדים לאותה עלילה בסיסית . אלה שירים המושרים בעיקר בפי נשים בעוד הקופלאס שבכתב נוצרו בעיקר בידי גברים . נושאיה של שירת הקופלאס מעוגנים היטב במסורת היהודית : קופלאס למועדים מיוחדים ( פורים , חנוכה , פסח , שבועות , תשעה ...
אל הספר