תורת הגמול הוא עיקרון בסיסי בחשיבה ההיסטורית של ההיסטוריוגרף היהודי המאמין כי צדקת האל פעילה ושלטת בדרכים המתגלות בסופו של חשבון . לפי השקפה זו האמונה בגמול הצודק של האל ובהנהגתו את עמו משמשת בסיס לפיתוחה של מערכת הסברים לקורות עם ישראל : בחירתו לעם , זהותו ובחירת הארץ , הייעודים ההיסטוריים שלו , ייחוד גורל העם ומדרגת הנהגתו . לפי תפיסת ההיסטוריוגרפים היהודים הדבקים בהשקפה זו , לתהליך ההיסטורי יש ייעוד והוא מכוון בידי האל – אלוהי ישראל , שהוא גם אלוהי ההיסטוריה . היינו , האלוהות מכוונת את המאורעות , והיא מתגלית באירועים ההיסטוריים . תפיסה זו היא יסוד מוסד במזרח הקדום , והיא באה לידי ביטוי בכתבי המזרח הקדום וכן בצורה בולטת במקרא . נביאי ישראל , ולא רק הם , אבל בעיקר הנביאים בנבואות שלהם , הטעימו והדגישו את שליטתה של ההכוונה האלוהית בהיסטוריה . הם קבעו , ויש בכך משום פיתוח רעיוני , שבהיסטוריה כולה ולא רק בהיסטוריה של עם ישראל , גם במאורעות שהם נחלתם של אומות העולם , מתגלה הכוח האלוהי המכוון והמוליך . כולם עדים לפעילותו , בהתאם לתבחינים מסוימים של 1 עיינו : י' שמש , " מידה כנגד מידה בסיפו...
אל הספר