אחרית דבר

התהיות והשאלות שהניעו את החקירה המוצגת בספר זה מתייחסות לאופנים המגוונים שבהם נקבעת משמעות במסגרת חיי היום יום , בהתייחס לזיקה שבין השפה לבין העולם . במידה רבה נבעו שאלות אלו מתחושה של חוסר נוחות ביחס לתובנות שהציעו הפילוסופיה האנליטית והאקזיסטנציאליזם באשר לזיקה בין עובדות וערכים . תחושה זו הובילה לעיסוק ספרותי פילוסופי , לעתים בעל מאפיינים מטפיזיים , המבקש להעניק מובן לתהליך הפנימי של הסובייקט . שפתו הייחודית אינה מנותקת מן העולם הממשי שבני האדם חיים בו ; היא דווקא מגשרת בין פנים וחוץ , מתארת ומסבירה את התרחשויות חייו באמצעות הסיפורים שהוא מספר לעצמו . לודוויג ויטגנשטיין שילב בכתיבתו מרכיבים ספרותיים במקומות שהעיון הטכני פילוסופי נדרש לפנות את מקומו לכתיבה המכוונת לטרנספורמציה של ה"ראייה בתור . " באמצעות הצגה של ניסויי מחשבה מורכבים וקישור בין משמעותן של מילים לשימוש בהן בהקשרים יום יומיים , הפנה ויטגנשטיין את מבטו של הקורא לעבר חיי היום יום . הוא הובילו לראליזם המקשר משמעות עם שימוש קונקרטי ועם צורת חיים מסוימת , תוך שהוא נזהר שלא להיות כפוף למערכת טוטלית של כללים הקובעים באופן הכר...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן