בחלק הראשון , הפילוסופי , של ספר זה הוצגו המושגים " ראייה בתור , " " זריחת אספקט" ו"דמיון" וכן תפקידם המוסרי , חשיבותם המרכזית בשינוי התודעה וערכם התרפויטי . לשם כך הוצגו בהרחבה טיעוניהם של לודוויג ויטגנשטיין ואייריס מרדוק , שני הוגים המתמקדים באמצעים פילוסופיים ספרותיים בשינויי תודעה אלו . בחלקו השני של הספר יודגמו התהליכים הללו בתחום הספרות היות שהיא דיסציפלינה המאפשרת לבחון את מקומם בחיי היום יום של הפרט על רקע חברתי תרבותי קונקרטי . פרק ג יעסוק בהצגת היבטים ספרותיים של ההגות הוויטגנשטיינית הקשורים בשינוי והמרה של אספקטים באמצעות הצגה של שני ניסויי מחשבה המוצגים בכתביו המאוחרים : ניסוי " עיוורי האספקטים" וניסוי " אט מי הרגש . " בכל אחד מהניסויים הללו מציג ויטגנשטיין לפני הקורא תמונה אלטרנטיבית למה שמ כר לו מניסיונו , במטרה לחשוף את התמונה המטעה שמייצרת החרדה המאפיינת את התרבות המערבית . חרדות אלו עוסקות בעיקרן בהפרדה בין יחסי גוף-נפש ובין תפיסה ומחשבה . בהמשך הפרק ייבחנו שלוש יצירות של חורחה לואיס בורחס : " טלן , אכבר , אורביס טרטיוס , " " ההגרלה בארץ בבל" ו"בן האלמוות , " המכוונות ...
אל הספר