נספח פייר אדו: הפילוסופיה כמדיטציה וכעיצוב של ראייה ורגש

הדיון בהגותם של לודוויג ויטגנשטיין ואייריס מרדוק אינו מתקיים בחלל ריק . מן ההוגים הרבים שעסקו בנושאים דומים לאלה המופיעים בכתביהם , ראוי לציין בעיקר את הפילוסוף הצרפתי פייר אדו . ( P . Hadot , 1922–2010 ) במובנים רבים עבודתו מתמקדת אף היא בשינוי הראייה של הסובייקט מתוך התייחסות היסטורית לתפקידה המעשי והתרפויטי של הפילוסופיה . דומה כי גישתו העקרונית לנושאים אלו והפרספקטיבה ההיסטורית הכללית שהוא מציע עשויות להעשיר ולהעמיק את הדיון שהוצג עד כה . לפיכך מוקדש לו ולהגותו נספח קצר זה , החותם את חלקו הראשון של הספר . אדו , פרשן מעמיק של הפילוסופיה העתיקה , עסק בפילוסופיה כמתודה של המרה ויצירה עצמית , הממוקדת בשינוי פנימי מנטלי של ראייה ורגש . הגותו מעבירה את מרכז הכובד מההיבט התאורטי של הפילוסופיה אל היבטיה היישומיים . לטענתו , הדיונים המטפיזיים , האתיים והלוגיים התאורטיים מחמיצים את תפקידיהן הממשיים 1 של הדיסציפלינות הללו . בדומה למרדוק , אדו מציע דיון בהיסטוריה של הפילוסופיה בהקשר התרבותי של הנצרות הקדומה והימי ביניימית , הרנסנס והעת החדשה . מתוך ההקשר ההיסטורי העתיק אדו מבקש לעצב הבנה כללית...  אל הספר