תפיסת הפילוסופיה כשיטה רוחנית וכמתודה המכוונת להמרת הראייה , ללא מטען של מידע או ידיעה פוזיטיביים המתקבלים כתוצאה מכך , פותחה על ידי פרשנים מאוחרים של ויטגנשטיין המכונים " הוויטגנשטיינים החדשים . " לעיל הוצגה 20 שם : . 181 תפיסתו של סטפן מלהול , אשר תרמה להבנת טיבם של המושגים " ראייה בתור" ו"זריחת אספקט . " בדיון שלהלן יישזרו דבריהם של שלושה פרשנים נוספים : קאוול , בייקור ורוו . תחילה יתוארו דבריו של סטנלי קאוול , מורו של מלהול , שהיה למעשה אבי המהלך הפרשני של " הוויטגנשיינים החדשים . " הוא רואה בעבודתו של ויטגנשטיין ריפוי של תודעת הסובייקט ותנועה אישית מאבדן אל מציאה עצמית . זהו תיאור של מאבק אישי פנימי הנערך באמצעים ספרותיים . גורדון בייקר פיתח את האנלוגיה בין המתודה של ויטגנשטיין לבין הפסיכואנליזה , שנועדה לחולל בקורא שינוי אספקט . מייקל רוו רואה בפילוסופיה של ויטגנשטיין תיאור של מסע פנימי שנועד לחולל המרה פרוגרסיבית של ה"ראייה בתור , " כפיתוח של סובייקטיביות ייחודית . סטנלי קאוול היה בהוגים הראשונים שראו בוויטגנשטיין פילוסוף שפיתח מתודת תרפיה נגטיבית של החשיבה , בלא להציע תוכן פוזי...
אל הספר