מסוף מלחמת העצמאות התגבש בקיבוץ הארצי כיוון ברור של קליטת עלייה שאליו הופנו מרב המאמצים : קליטת נוער עולה . נוער זה התחנך בקיבוצי התנועה במספרים גדולים , אולם מספר חניכי עליית הנוער בהם לא גדל משמעותי , שכן כבר בשנת 1949 הגיעה התנועה למלוא יכולת הקליטה ובהמשך , החניכים שהצטרפו באו בעיקר במקום החניכים שבגרו . הגידול במספר החברים והמועמדים נבע מקליטה של חברי תנועה מהארץ ומחו"ל , ומקליטה של בני המשק ושל חניכי עליית הנוער שבגרו . ההשקעה של הקיבוץ הארצי בקליטת נוער הייתה אחד מהישגיה הגדולים של התנועה בתקופה זו , שכן קרוב ל 50 % מהחניכים נשארו בקיבוצים לאחר שירותם הצבאי והתקבלו לחברות בשנים הראשונות לאחר קום המדינה . בתנועה הייתה הערכה , כי הקיבוץ הארצי יוכל להגיע לתוספת של כ 1 , 000 חברים מדי שנה מתוך העתודות המצויות במגזר החינוכי 205 של חברות הנוער ובני הקיבוצים שהחלו להגיע לבגרות . זו הסיבה שהייתה נכונות בקיבוצים להמשיך ולהשקיע בכל מחיר בקליטת נוער . 203 דו"ח ועדת עלייה , דצמבר , 1952 אק"מ , . 1 / 3 / ב 1 204 לאחר הפילוג , שלוש התנועות הקיבוציות הגדולות השתוו פחות או יותר בגודלן וכל אחת...
אל הספר