החל מראשית , 1950 הקליטה המשמעותית ביותר של עולים בקיבוצים היא של ילדים ונוער . קליטת זו הפכה להיות , בכל התנועה הקיבוצית , הדרך העיקרית לקליטת עלייה . חלק מהתנועות הקיבוציות הצהירו במפורש על התמקדות בקליטת נוער עולה , אך גם התנועות שלא הכריזו על כך במפורש , התרכזו בה ובחינוך נוער והשקיעו פחות מחשבה ומאמץ בקליטת מבוגרים . הסיבה לכך הייתה האכזבה והכישלון בקליטת מבוגרים וההבנה שהתנועה הקיבוצית אינה מצליחה להיות גורם משמעותי בקליטתם בארץ ואילו בקליטת נוער יש סיכוי שהתנועה הקיבוצית תהיה גורם משמעותי . מהקמת המדינה ועד 1 . 1 . 1951 קלטה עליית הנוער 40 . 5 % מכלל בני הנוער העולה בגילאי . 16-13 אם מביאים בחשבון ש 609 7 0 מחניכי עליית הנוער התחנכו בקיבוצים , מתברר ש , 24 . 370 כרבע מכלל הנוער העולה בגילאים אלה , התחנך בקיבוצים . זאת עוד לפני שהתנועות הקיבוציות החליטו להתרכז בקליטת נוער ולהגבירה . על פי דיווח בהנהלת הסוכנות , בכל חודש נקלטו בתנועה הקיבוצית 800-700 חניכים 135 מכתבו של דוד אינטרליגטור ליצחק רפאל , , 15 . 2 . 1951 אק"ד , . 370-60 136 "דו"ח על העלייה , " בקיבוץ , 77 ספטמבר , 1951...
אל הספר