הקיבוצים שחיפשו דרכים להביא אליהם עולים מצאו דרך לעשות זאת באמצעות אולפני העברית — אולפני העבודה . האולפנים היו מקור מוצלח לקליטה של עולים , שלא היה להם קשר קודם עם התנועה הקיבוצית ורעיונותיה . על הקמת אולפני עבודה בקיבוצים הוחלט ב 20 . 1 . 1951 בישיבה שהשתתפו בה 142 איש . הייתה זו ישיבה משותפת של המחלקה להנחלת הלשון במשרד החינוך , מחלקת הקליטה בסוכנות היהודית , נציגי הזרמים ההתיישבותיים , ארגוני העובדים , משרד העבודה , נציגי קיבוצים , מורים ומפקחים . בתום הישיבה סוכם תקנון אולפנים ועיקרו , שבמסגרת האולפן יקדישו העולים כל יום ארבע שעות ללימוד עברית , 0 וארבע שעות לעבודה במשק . " באולפנים הראשונים היו 35-25 תלמידים בכל אולפן , רובם יוצאי מעברות בעלי השכלה תיכונית ומעלה , בגילאים . 35-18 אף כי העולים לא הגיעו לאולפנים במטרה להשתקע בקיבוצים , קיוו הקיבוצים שלאחר שהייה של חצי שנה בתוכם , יסתגלו תלמידי האולפנים לדרך החיים הקיבוצית ויחליטו להישאר כחברים . האולפנים הוקמו בכל התנועות והעניקו תוספת איכותית לקיבוצים , "' תלמידיהם היו בדרך כלל משכילים יותר מהממוצע , קיבלו יחס טוב מהחברים ולכן חל...
אל הספר