במהלך תקופה זו , שבה התנהלה בארץ מלחמה עקובה מדם וקיומה של המדינה לא היה מובטח כלל , הגיעו לארץ ארבע קבוצות עולים מוגדרות , מלבד המונים שהגיעו מכל קצוות תבל : תושבי מחנות העקורים ומחנות קפריסין — ניצולי שואה מאירופה . קהילת יהודי בולגריה . קבוצות עולים מארצות האסלאם . ילדים ובני נוער . קליטת קבוצות אלה בארץ מבשרת את השינוי הגדול בקליטת העלייה בקיבוצים ובאמצעותן ניתן לבדוק מדוע רוב העולים בעלייה הגדולה לא נקלטו בקיבוצים . עליית יושבי מחנות העקורים והמחנות בקפריסין העולים הראשונים שעלו ארצה בעלייה הגדולה היו אנשי מחנות העקורים והמחנות בקפריסין . עקורי קפריסין ניסו לעלות עוד בתקופת המנדט הבריטי בדרכים בלתי לגליות ונתפסו . אלה ואלה חיכו להזדמנות לעלות , וברגע שזו נקרתה להם , ניצלו אותה ועלו . העלייה מקפריסין הנחילה אכזבה קשה ביותר לתנועה הקיבוצית . לאכזבה היו שתי סיבות : א . התנועה הקיבוצית השקיעה בקפריסין את כל כוחה . ב . יושבי המחנות בקפריסין היו החלק החלוצי של יציאת אירופה ורוב יושבי המחנות בה השתייכו לגופים מאורגנים של התנועות הקיבוציות . מכאן הציפייה שרבים מאנשי מחנות אלה יגיעו לקיבוצ...
אל הספר