החשש מפני העול הכלכלי שייפול על הקיבוצים קולטי העלייה אינו מופיע כלל בדיווחים מהדיונים ומההחלטות של התנועות הקיבוציות . בדברי ראשי התנועות , במסמכי ארכיון ואף בהתכתבויות בין המשקים לתנועות , לא נמצאו עדויות להסתייגות מקליטת עולים בגלל שיקולים כלכליים , וכך גם בנושאים לאומיים אחרים — מרכזי התנועות הקיבוציות לא העלו היבטים כלכליים בדיוניהם . השיקול הכלכלי לא היה גורם משמעותי גם בזמן הקמת קיבוצים בנגב או בעת שליחות לגולה . מתברר שהתנועה הקיבוצית התעלמה משאלת הכדאיות הכלכלית של ביצוע משימות לאומיות , אולי מתוך ביטחון שהסוכנות , ואחר כך המדינה , יספקו לקיבוצים בתמורה רשת ביטחון כלכלית מינימאלית . גם החשש מפני השפעה לא רצויה של קליטת עולים לא מתאימים בחברה הקיבוצית , זכה לביטוי מועט מאוד , ואפשר למצאו בעיקר בדיונים בקבוצות של הקיבוץ הדתי וחבר הקבוצות . לעומת זאת , מתגלה בכתובים רצון עז לקלוט עולים רבים ככל האפשר . ביטוי לכך אפשר למצוא גם בהחלטות וגם בדיווחים על התבטאויות בישיבות , במועצות וכן בכתבי העת של התנועות . התחושה העולה מקריאת הדברים היא של כמעט פאניקה על המוני העולים המגיעים לארץ אך...
אל הספר