ב , 1927 עם ייסוד שתי התנועות הקיבוציות הארציות : "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר" ו"הקיבוץ המאוחד , " נותרו קבוצות קטנות רבות מחוץ לכל מסגרת ארצית פעילה . קבוצות אלו לא קיבלו את עקרונות הקיבוץ המאוחד שחייבו ריכוזיות מנהלית וקיבוצים גדולים וגדלים , אך גם דחו את עקרון הקולקטיביות הרעיונית של הקיבוץ הארצי . קבוצות אלה שמו דגש על השתלבות הפרט בקבוצה ועל פיתוח המשק וחיי החברה במסגרת המצומצמת של קבוצה קטנה ואינטימית . הם דרשו עצמאות רבה יותר לפרט בתוך הקבוצה ולמשק הבודד בתנועה , ולכן לא הצטרפו לתנועות שהוקמו . עם זאת , היעדר מסגרת ארצית פגע בהן והן חיפשו דרך להתארגנות משלהם . עד להקמת המדינה המקור העיקרי לגיוס חברים חדשים לחבר הקבוצות היו שתי תנועות הנוער : גורדוניה וברית הצופים מכבי הצעיר . עם זאת , הגיעו לחבר הקבוצות גם קבוצות מהנוער העובד ומהנוער הציוני , שאף הקימו יישובים במסגרת חבר הקבוצות ( אלומות , אושא ועוד . ( קבלת קבוצות ממגוון של תנועות נוער הייתה תוצאת מגמה שהתפתחה בשנות השלושים ונמשכה גם לאחר קום המדינה , להפוך את חבר הקבוצות לתנועה שיש בה מקום לתנועות ולזרמים שונים . רוב המצטרפים ...
אל הספר