הקיבוץ הארצי הסתייג מהעלייה ההמונית אך התנגד לאופן עצירת העלייה . כבר מראשיתו התבדל הקיבוץ הארצי משאר התנועות הקיבוציות . מלכתחילה , הוא לא ראה עצמו תנועה המונית , שכן החיים ב"עדה השומרית" צריכים להקיף את כל מערכת החיים של הפרט בתוך המסגרת הקיבוצית . החיים בקיבוץ נתפסו בעיניו בו בזמן ככלי וכערך . בהשוואה לשאר התנועות הקיבוציות , עלתה בקיבוץ הארצי דרישה קיצונית להגשמת חיי שיתוף . הדרישה לקולקטיביות רעיונית הביאה לכמיהה לקונצנזוס , כנראה בהשפעת הפעילות המקורית בתנועת הנוער . לא אחת נדחו הכרעות לא משום שלא היה אפשר להגיע לרוב , אלא מפני שהיה קיים מיעוט רציני שעדיין יש לשכנעו . תמיד הייתה העדפה להגיע לקונצנזוס רחב על פני הכרעה מהירה והטלת מרות . ' 16 'קולקטיביות רעיונית' משמעותה חתירה מתמדת לגיבוש אחדות רעיונית בכל תחומי החיים — חברה , משק , חינוך , תרבות וכן בפעילות הציבורית , באמצעות משטר של בירורים רעיוניים המסתיימים בהכרעות , אשר מחייבות את הקיבוצים החברים . אחרי שהתקבלה הכרעה , אין לחלוק עליה ולהתארגן נגדה הן בתוך התנועה והן מחוצה לה . 'הקולקטיביות הרעיונית' התבטאה לא רק בתחום הרעיוני...
אל הספר