יחסן של התנועות הקיבוציות לקליטת העלייה הגדולה נגזר מתפיסתן את דמות החברה העתידה לקום בארץ ישראל ומקומה של התנועה הקיבוצית בתוכה . העלייה הייתה אחת מאבני היסוד של הקמת מדינת ישראל . המקום החשוב שתפסה העלייה לארץ בא לביטוי בשתי דרכים : הצהרתי — במגילת העצמאות , שבה נאמר כי "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות ; " ומשפטי , ב"חוק השבות , " שאותו קיבלה הכנסת בישיבה חגיגית בכ' בתמוז תש"י , יום מותו של בנימין זאב הרצל חוזה המדינה : "כל יהודי זכאי לעלות ארצה ' . " למרות ההכרה בחשיבות קליטת העלייה , נשמעו לאחר הקמת המדינה קולות רבים שלא צדדו בעיתוי , בקצב ובהרכב של העלייה הגדולה . הדבר נבע מהעול הכבד שהטילה הקליטה על המדינה הצעירה ומהחשש משינוי אופי החברה בשל ריבוי התרבויות השונות שנקלטו בה בפרק זמן כה קצר . רבים חששו מפגיעה באופייה המיוחד של המדינה החדשה 2 ובמערכת הערכים שלה . הדוגלים בעלייה מבוקרת על פי אפשרויות הקליטה של המדינה , חששו כי זרם העלייה , שהלך וגבר בשלוש השנים שלאחר קום המדינה , אף יסכן את עצם קיומה של המדינה הצעירה ויהפוך 1 דברי הכנסת , כרך , 6 עמ ' . 2035 2 פ' ל...
אל הספר