אחד המאפיינים החשובים בתרבות הקיבוצית היו הטקסים הציבוריים וההפגנות ; העשייה וההשתתפות הפעילה בתיאטרון הפוליטי . הרטוריקה המושחזת , הסיסמאות הכובשות , השלטים בהפגנות - כל אלה היו מגויסים לפולחן על של הנאום הפוליטי . של הקבוצה המחפשת דרך לבטא את עולמה בדרך של אמירה מגייסת . אי אפשר להבין את תרבות הקיבוץ ללא התייחסות לצבע הפוליטי שבא לידי ביטוי בדגל , בשיר , בנאום , בספר שתורגם או בזה שנולד כאן במעגלי השיח הפוליטי . לא בעיני כולם מצא הדבר חן . גורדון פחד מסמלי הפוליטיקה , גם זו שהייתה קרובה לעולמו . למעלה מעשר שנים לא התאחדו מפלגות הפועלים - הפועל הצעיר ופועלי ציון - משום שלא הייתה ביניהם הסכמה על הרטוריקה הפוליטית . כל אחד חשש מבגידת רעהו , או ממה שהוא ראה כבגידה . היו שחשו כי האמונה בסמלים ובסיסמאות חיונית לשמירה על האמונה והדרך . אחרים חששו כי יריבם נשאר "תקוע" בסמלים שמשמעותם אבדה . משמעותה של הפוליטיקה הייתה רחבה מאוד ובמקרים רבים היא חפפה למה שאנו קוראים היום תרבות . חברי הקיבוץ ראו קשר בין פעילותם היום יומית לבין הפוליטיקה . לא רק היתוש היה לנושא קדחת הכתיבה ההיסטורית , אלא העבודה...
אל הספר