המפעל התרבותי של הקיבוץ נעשה מתוך תחושת אחריות עליונה ובחששות כבדים . במשך כל שנות בניין הקיבוץ נתפסה התרבות מצד אחד כזירה עליונה בחיי הרוח והמשמעות , ומן הצד האחר גם כעניין חלקלק , שהרי היא מסוגלת לנווט אותנו אל המקום שבו כבר היינו לפנים . בעבר הייתה התרבות גם מוקד ההתעלות האנושית הגזולה , אך גם פרי בשל של החברה הישנה שאותה אנו מבקרים . בתרבות היה טמון גרעין מהפכני , היא קראה להתקוממות , אך בה גם הייתה טמונה ההשלמה העמוקה עם הקיים . היא אימנה רבים לקבל את התלות בשליטים ובכוהנים לדורותיהם . האם יוכל הקיבוץ למצוא אלטרנטיבה ? הייתה תקווה כי המפעל התרבותי של הקיבוץ יאותת שיש אלטרנטיבה למקובל , אך הכל חששו שאורבת לו הסכנה להפוך למקהלה של אומרי הן . לאידיליה תיירית ציונית שמסתירה את האמת . בתהליך צמיחתו של הקיבוץ הוא נדרש לתרבות ואמנות שיביאו בשורה , אך לא היה אפשר להימנע מהחשש שעל הבשורה יעיב השקר . התרבות הקיבוצית עמדה בסימן חלום שוויון ערך העבודה . אך זה תורגם מייד למדרג שונה של מקצועות המעמיד על הראש את זה הישן . בפסגתה עמד החלוץ העובד בפלחה , הטרקטוריסט היצרן . איש השירותים והתרבות ניצ...
אל הספר