מרטין בובר סיכם פעם את דרכו בציונות וטען , כי כשהחל את דרכו הוא דיבר בשם יצירת תרבות ורק כעבור שנים נוכח לדעת כי תרבות איננה עניין של רצון , של החלטה מראש , אלא עניין שמגלים בדיעבד . במבט לאחור לא בוועידות וקונגרסים היא מוכרעת . היא עניין המתגלה כמכלול וכפרטים רק לאחר מעשה . לו בובר המאוחר היה נפגש עם בובר המוקדם היה בובר המוקדם טוען כלפי המאוחר : על מה התווכחנו אז ? על הלגיטימיות של הניסוי . על הצורך לעבור את גשר הנטוי בין האתמול למחר מתוך החלטה . כעושי מעשה אז עמדנו על זכותנו לא לבחור בין התבוללות לבין קבלת סמכות עיוורת . ומה היה אומר בובר הזקן לצעיר : אתה רותם את העגלה לפני הסוסים . יוצר בריה מלאכותית , עוויתות משונות של בוסר . בובר המאוחר היה מבקש תצפיתן אנתרופולוגי לבדוק את המפגש המשפחתי של מוצאי שבת על הדשא בקיבוץ ולא את המסיבה המאורגנת על ידי ועדת תרבות בליל שבת . בובר המוקדם היה מבקש לראיין את ארגון האמנים שכתבו פרוגרמה וערכו תערוכה מתוכננת . בובר המאוחר היה מבקש לחקור את השפעת מזגני האוויר והגיל על
אל הספר