פרק ה: היבטים כלכליים

אנשי נס עמים רואים את עצמם מלכתחילה כאנשים עובדים המפרנסים עצמם . אפשר שזה נבע מרצונם לחיות בצורה הדומה והקרובה ביותר לשכנים באזור - אפשר שצמח מהתפיסה שזו צורת החיים הבריאה ביותר , ואפשר שזו תולדה של אתיקה הולנדית / גרמנית , המדגישה את חשיבות העבודה . גם הידיעה שגופים חיצוניים לא ירצו או לא יוכלו לתמוך בהם כספית לאורך זמן , עמדה בבסיס החלטה זו . ההנחה שהכפר צריך להשתדל להחזיק עצמו כלכלית מצויה בקרב כל אלה הקשורים להנהגת התנועה והישוב , וזה נובע מהצהרה עקרונית המופיעה במסמכים המחייבים , כמו הממורנדום . "הפרויקט ! גם כי קיבל השראה ממניעים אידיאליים , המפעל יבוצע כעסקה כלכלית ... המטרה היא להשיג בסיס כלכלי בריא באמצעות פעילות מעורבת , חקלאית ותעשייתית , המכוונת בעיקר לייצוא " ... ( ממורנדום , עמ' . ( 1 אמנם , לכל הנוגעים בדבר ברור שיש השקעות כספיות שהן בגדר תרומה , כמו בניית כנסייה או שיפוץ בתים , אך קיימת ציפייה שהענפים הייצרניים השונים יכסו את הוצאות הקיום השוטפות של התושבים . במקביל , לנס עמים גם מטרות חברתיות . יותר מדויק לומר , שעצם קיומו של הישוב נס עמים מעוגן על בסיס השגת מטרות חבר...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית