יעקב אלמן א . הקדמה סוגיית הפתיחה היא אחת הסוגות הנחקרות ביותר בחקר התלמוד הבבלי . עניינם של חוקרים בסוגה זו נובע משתי סיבות מרכזיות . ראשית , טיפולם של עורכי הבבלי בחומר 1 התנאי והאמוראי שהונח לפניהם שונה באופן מובהק מזה של מחברים מודרניים . בדיוק כשם שאין המשנה מסדרת הקדמות לדיוניה אין התלמודים מציעים דיון מסודר בשאלות מבואיות כמו שיעורי איסורים או מצוות הנדונים במסכת או בפרק וחומרתם , ובדרך כלל 2 גם נמנעים מלעסוק בענייני אגדה בראשית הפרקים . שנית , כרוב העורכים של ספרות חז״ל ( חוץ מכמה מדרשי אגדה ארץ ישראליים ) גם עורכי הבבלי הם אנונימיים בתכלית ולא הותירו בתוכן החיבורים שלהם או במבנה החיבורים את שמותיהם או רמזים אחרים לזהותם . חוקרים כמו אברהם וייס כבר העירו שרבות מסוגיות הפתיחה האלו בבבלי הן אנונימיות לגמרי , בעוד שבדרך כלל מעורבות בסוגיות הבבלי מימרות ודיונים אמוראיים . בניסיון להמשיך את הפרויקט המחקרי הכפול הזה יבחן מאמר זה סוגיית פתיחה אחת מן התלמוד הבבלי , זו הפותחת את מסכת פסחים , בהשוואה לסוגיה הפותחת את המסכת בתלמוד הירושלמי . המתודה ההשוואתית תאפשר לנו להבין את גישתם השונה...
אל הספר