ד איחוד תנועות היסטוריות על רקע דיסאוריינטציה רעיונית וחברתית

מ 0 ר יישוב הנגב " יישוב הנגב" חייב היה להישמע בקול צלול וברור לעת האיחוד בין התק"ם ובין הקיבוץ הארצי . המסר הציבורי של שתי התנועות המתאחדות היה חייב בראש ובראשונה לחדש מסר התיישבותי ופוליטי , על פיו היה ניתן לזהות בבירור גם את בסיסי האינטרסים המתחדשים בתחום התפקידי והמשימתי , שהם גם הפועל יוצא של שינוי משמעותי וביטוי לכל המערכת הפונקציונלית והייצוגית . לשינוי יש אופי אסטרטגי כפול : מחד , הבלטת מפנה בתפיסת ההתיישבות ההיסטורית , המושתתת על בסיס חקלאי וחרושתי ; ומאידך , ביטוי חברתי ופוליטי לזהות האינטרסים של התנועה הקיבוצית עם יישוב אזורי הנגב , שנדחקו הצדה ונזנחו על ידי הממסדים השליטים מכל הזרמים הפוליטיים . כאן בולט המחיר והקורבן של ההתנחלות ה"רוויזיוניסטית" והאידאולוגיה של "שלמות הארץ , " שאבד עליה הכלח אך בפועל ניצחה לאחר מלחמת יום כיפור . לעת איחוד כולל בין שני זרמים קיבוציים עתירי אידאלים ותפיסות משימתיות בעבר , היה ראוי , גם מבחינה רעיונית , להפנות זרקור גאו פוליטי אל המציאות הישראלית ומקומה של התנועה הקיבוצית בתוכה . על רקע השינוי בבסיסי האינטרסים של התנועה הקיבוצית והתרוקנותה הת...  אל הספר