בתהליך מיפוי המקורות החוקר מבחין בין מקור משני שהוא מחקר מדעי לבין מקור משני שאיננו מדעי ( פופולרי . ( הבחנה זו תאפשר לחוקר לקבוע את מידת מהימנותו של הטקסט , ובהתאם לכך יחליט אם המקור משמש את צורכי מחקרו . מאפייניו הבולטים של המקור המחקרי הם : דיון בסוגייה מחקרית , כתיבה מבוססת — איזכור המקורות שהכותב מסתמך עליהם — מבנה הגיוני , כתיבה על פי כללי עריכה קבועים ומוסכמים ולשון בהירה ומדויקת . למשל י עבודות גמר לתואר שני , עבודות דוקטורט וכוי . מאפייניו הבולטים של המקור הפופולרי הם ו אי הקפדה על איזכור המקורות שהטקסט מסתמך עליהם , הלשון עשויה להיות ציורית , הכתיבה עשויה להיות חווייתית ( לעתים סיפורית . ( למשל : כתיבה עיתונאית , רומן היסטורי , סיפורי מסעות וכוי . גם מקור חווייתי יכול לשמש לצורכי מחקר , עם זאת יש להדגיש , כי עבודה המסתמכת רק על מקורות פופולריים איננה עבודה מחקרית . לעתים שם כותב המקור והמוסד שבמסגרתו נכתב מעידים על אופיו , ולכן בתהליך מיפוי המקורות על כותב העבודה לשים לב לפרטים ביבליוגרפיים אלה . תרגיל לפניך שלושה קטעים העוסקים באורחות החיים של החברה הבדווית . בחן את הקטעים ו...
אל הספר