מטתזיס בסיפורת העגנונית

ככל שנרבה לעיין בסיפוריו של עגנון ניווכח שוב ושוב כי למליס בסיפורת העגנונית כוח משלהן . המלים בטכסט העגנוני משקפות בעצם טיבן "נפש מודרנית רופפת בעמידתה ובורחת מעצמה " . " הן משמשות כראי לנעשה פנימה . הווי אומר , להיקרעות הנפשית , לתהפוכות הנפש ולסערת הרגשות המתחוללת באני המספר ובנפש גיבוריו של עגנון . על כן , המלים בסיפורת העגנונית משתוללות , מציינות דבר והיפוכו , פושטות צורה ולובשות צורה . מבחינה לשונית , דבר זה מתבטא גם בתופעת השיכול . ההתחקות אחר הסיכול בסיפורת העגנונית , בנוסף על ההתחקות אחר המלים המנחות והמלים רבות הפנים , עשויה להציע הבנה מלאה יותר של הטכסט העגנוני , ולהדק עוד יותר את זיקת הגומלין בין רובדי הטכסט השונים : הגלוי והסמוי . השיכול בסיפורת העגנונית מופיע בשתי צורות עיקריות . האחת בתור ציר מלה מנחה מתהפכת ובמושג זה כוונתנו למלה המנחה שבסיפור שאינה חוזרת כצורתה , אלא עוברת גלגולים שונים בדרכה , כולל שיכול . והשניה - שיכול שמתרחש במלים בודדות שהופעתו בדרך כלל חד פעמית . אך בגלל יחס השיכול 12 שביניהן , הן מאששות את המוטיבים המרכזיים . כמו כן , יש סיפורים שבהם מצויות שתי ה...  אל הספר
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ