הנחת ה"עסק החי" היא אחת ההנחות המרכזיות עליה נבנים הדוחות הכספיים . בדרך כלל נחשבת חברה כעסק חי , דהיינו עסק שפעילותו תימשך בעתיד הנראה לעין בצורה דומה לעבר . ההנחה היא שאין לחברה כוונה , ואף אין צורך , לחסל את עסקיה או לצמצם באופן מהותי את היקף פעילותה . במסגרת תפקידו מתבקש רואה החשבון של החברה לחוות דעתו על קיום הנחת העסק החי . התקן החשבונאי ( מס ' ( 58 מספק לרואה החשבון רשימה חלקית של סימני אזהרה בדבר המשך קיומו של העסק כעסק חי . סימני האזהרה של רואה החשבון . 1 גירעון בהון העצמי . . 2 גירעון בהון החוזר . . 3 פיגורים בפירעון ההתחייבויות . . 4 הסתמכות מופרזת על אשראי לטווח קצר למימון רכוש קבוע . . 5 תביעות משפטיות תלויות נגד החברה העשויות לפגוע בהמשך קיומה . . 6 הפסדי הפעלה כבדים . . 7 תזרים מזומנים שלילי מפעולות . . 8 יחסים פיננסיים בדוחות הכספיים המצביעים על קשיים מהותיים . . 9 סימני אזהרה שניתן לשאוב ממקורות אחרים מחוץ לדוחות הכספיים . חברות שהנפיקו לציבור אגרות חוב , ומתקיימים לגביהן סימני אזהרה , נדרשות לכלול בדוח הדירקטוריון מידע על המקורות הכספיים שישמשו לפרוע אותן בשנתיים הקרו...
אל הספר