הטיפול החשבונאי בקבלת דיבידנד שונה בכל אחד מסוגי ההשקעות . בהשקעה מיועדת למסחר , קבלת דיבידנד מהווה רווחי השקעה שוטפים . הרווחים מופיעים בדוח רווח והפסד כהכנסות מימון , ובדוח על המצב הכספי – ההון גדל ( כי הרווח גדל ) וגם הנכסים ( מזומנים . ( בסוף התקופה מתווסף גם הרווח , או נגרע ההפסד , מהשתנות שווי ההשקעה בשוק בהשוואה להתחלת התקופה . דיבידנד המתקבל על "השקעה זמינה למכירה" ייכלל בדוח רווח והפסד כהכנסה מהשקעות . בהנחה שההשקעה מוצגת לפי שיטת השווי ההוגן , ערכה יגדל או יקטן בהתאם , כשההפרשים ייזקפו לקרן הון . באותם מקרים שההשקעה מוערכת על בסיס עלות , לא יהיה בה שינוי , אלא אם כן חלה ירידה משמעותית בשווייה ( מעל . ( 20 כשההשקעה מוערכת על בסיס השווי המאזני , קבלת דיבידנד מקטינה את שווי ההשקעה כי ההון קטן בחברה בה נעשתה ההשקעה . קבלת הדיבידנד אינה יוצרת רווח כי הרווחים כבר הוכרו עם יצירתם בחברה בה נעשתה ההשקעה , ואולם בדוח על המצב הכספי של החברה המשקיעה תתקזז ההקטנה בהשקעה בהגדלה בנכסים אחרים ( מזומנים . ( שונים פני הדברים אם הדיבידנד מתקבל בצורה של מניות הטבה , דהיינו , החברה המשקיעה מקבלת ...
אל הספר