שפל תוך גאות

הגאות הכלכלית , הצמיחה והגיוון של המשק העירוני , פתחו אפשרויות חדשות בפני נשים , במיוחד אלו שהיו להן הכישורים לנצל אפשרויות אלה . עם זאת , בעיית המחסור בעבודה לנשים לא חלפה בשום שלב . חלק גדול מן הנשים , החדשות והוותיקות , סבלו מחוסר עבודה חמור . בשיא הגאות ב 1935 אפשר לקרוא בזכר הפועלת : כשנכנסים ללשכת הפועלות בתל אביב ורואים יום יום את אותה התמונה , את קהל הבחורות , המצפות שבועות על שבועות למקום עבודה , ואת המזכירה , המאמצת את מוחה כדי לחלק את מקומות העבודה הספורים , הנמצאים ברשותה , עומדים ותוהים : "האומנם פרוספריטי בארץ " ? וכשאוזן קולטת קטעי שיחות בין הבחורות , התמהון עוד גובר . כאן שומעים על דברים שכאילו נשכחו לגמרי בתקופת זהב זו : עוני , צער ויאוש המלווים חלק ניכר של הפועלות העירוניות ועוצבים את דמות חייהן היום יומיים . על רקע חוסר העבודה המתמשך גם בשנים של גאות והתרחבות , גברה הבקורת של מנהיגות תנועת הפועלות על אוזלת היד והאדישות של ההסתדרות . בבקורת זו היו שותפות פעילות אשר נחלקו ביניהן בהרבה סוגיות אחרות . עדה מימון , המנהיגה הוותיקה והבקורתית ביותר ביחסה להנהגת ההסתדרות ולע...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד