חדירת נשים לבניין

בזמן הגאות בענף הבניה כתבה מרים שלימוביץ , מפעילות "אחדות העבודה : " "רוב מניינו ובניינו של ציבור הפועלים בעיר נשען על הבניין ובעלי הבתים על שכר דירה , " ואילו "הפועלת לא הצליחה לחדור לעבודת הבניין . ומאחר שהיה זה הענף המרכזי בעיר וסביבו נסבה רוב הפעילות הכלכלית , הרי הידחקות לשולי ענף זה ואי היכולת לפרוץ לתוכו , פירושם היה הידחקות לשולי הכלכלה העירונית . לעבודת הבניין היתה גם יוקרה רבה . אומנם לא היתה זו עבודת אדמה , אך היא נחשבה לחלק חיוני מבניין הארץ . יתרה מזו , שכר העבודה היה גבוה יחסית וניתן היה להגיע לעבודה מקצועית ששכרה גבוה יותר . בעבודות אחרות , במיוחד בלתי מקצועיות , היה השכר נמוך בהרבה והפועלות התקשו להתקיים מיגיע כפיהן . ברור , אם כן , מדוע כה חשוב היה לפועלות , או לפחות לנועזות ולנחושות שביניהן , להגיע לעבודה בבניין . אולם הן נתקלו בהסתייגות קשה . לשכת העבודה נמנעה ככל שיכלה מלהפנות פועלות לבניין , קבלנים במקריים רבים נמנעו מלהעסיקן , ובמקרים מסוימים אף רוכשי הבתים התנגדו שנשיב תעבודנה בבניית בתיהם . הדחייה נבעה ממכלול המוסכמות שקבעו כי עבודת הבניין אינה מתאימה לנשים . עמ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד