טריה פיליפ לידה היא אירוע חשוב ומרכזי בכל חברה אנושית . במקרא ניתן ביטוי ברור לחשיבות הפריון בהעמדת ברכת "פרו ורבו" מיד אחרי תיאור בריאת האדם ( בר' א כח . ( ברם , על ההריון ועל הלידה אין מרחיבים את הדיבור במקרא , ותיאורים ממשיים של לידה נדירים בו . בתיאורי הלידה המעטים שבאים במקרא בולטים שלושה עניינים מסוגים שונים : אוצר מילים קבוע -,חדר הלידה וחוויות הלידה היו שמורים לנשים בלבד : ליולדת , למיילדות ולנשים הסובבות והעוזרות בלידה ; ובכל סיפורי הלידה מסופר על לידת בנים . במעט מקרים , כגון בר' ל כא , 1 מוזכרת בקצרה גם לידת בת , אולם אין עליה סיפור . לצד סיפורי הלידה באים במקרא דימויים ומטפורות שמשמש בהם אוצר המילים הרגיל בסיפורי הלידה . כתובים אלה כמעט שאינם מוסיפים מידע על תהליך הלידה , אולם הם משקפים דעות על התנהגות שנחשבה אופיינית ליולדת . במאמר זה אבחן תיאורים של התנהגות היולדת , ובייחוד היבט אחד , את אי היכולת לראות בעיניים ולשמוע באוזניים . באחד מדימויי היולדת ( יש' כא ג ) מדומה תגובת הזעזוע של הנביא לצירי היולדת , ומסופר שהוא לא היה מסוגל לראות ולשמוע בגלל כאביו ובהלתו : "על כן מלאו...
אל הספר