מנחם הרן א ארבעה הם הסוגים האפשריים למיון תימטי של דברי נביאים ושל דברים הקשורים בהם . כפי שנקבצו בספרים הקרויים בשמותיהם ( ובימי הביניים ניתן לספרים אלה הכינוי "נביאים אחרונים , " להבדיל מ"נביאים ראשונים" שהוא הכינוי לארבעת ספרי החיבור הדבטרונומיסטי מיהושע עד מלכים . ( נבואות לישראל עשויות להתמיין , בעיקרן , לנבואות נחמה ולנבואות פורענות , והרי אלה שני סוגים . אם אין הנבואה מיוחדת לישראל , הריהי בגדר נבואה לגויים . ואם אין זו נבואה כלל אלא , בעיקר , סיפור — הרי זה סוג רביעי . ספרי הנביאים הורכבו בצירופים לחטיבות סוגיות אלו : כל ארבע החטיבות בספר אחד , או חלק מהן בלבד — הכול כפי שהשיגה יד המאספים , שלרוב פעלו זמן רב , עד למאתיים שנה , לאחר זמנו של הנביא הנוגע בדבר , והרכיבו את הספרים שלפנינו מן השרידים ( האותנטיים , או שכך נראו לכאורה ) שהגיעו לידיהם . סיפור נבואי אחד על ישעיהו בן אמוץ , על הליכתו "ערום ויחף שלוש שנים" ( יש' כ , ( הושם בין נבואות הגויים שבספר , שהן פרקים יג-כז , ושם לאחר "משא מצרים" ( יט ) 1 ולא בלי טעם : משום שיש בסיפור זה נבואה למצרים . חטיבה מיוחדת של סיפורים בספר *...
אל הספר