יאיר הופמן א . מבוא בסיפור משפטו של ירמיהו מזכירים "אנשים מזקני עם הארץ" ( יר' כו ! 01 את "מיכה המורשתי" ומצטטים נבואה שלו על חורבן המקדש , המובאת אכן גם במיכה ג' י"ב . זהו המקרה היחיד בספרות הנבואה המקראית שנבואה שמיוחסת במפורש לנביא אחד מצוטטת בספרו של נביא אחר . תופעה זו שונה לחלוטין מתופעה דומה , מצויה הרבה יותר : נבואה שמובאת בשני ספרי נבואה , אם גם בחילופי נוסח מעטים או רבים , ובכך מיוחסת ליותר מנביא אחד , כגון יש' ב א-ד , הנכפלת במיכה ד א-ג ; יש' טו-טז ( על מואב , ( הנכפלת , אם גם בשינויים רבים , בירמיה מח ; שם מט ז-כב ( על אדום , ( שחלקים ממנה נכפלים בנבואת עובדיה ' . השוני בין המקרים הללו לבין מקרה מיכה ירמיה אינו רק שבאחרון בלבד יש ציטוט תוך ייחוס מפורש של הדברים לנביא אחר , אלא גם בייחודיות של עצם אזכורו של נביא אחד בספרו של נביא אחר . אילו נותר בידינו רק ספר נבואה אחד של נביא כלשהו , לא היינו יכולים ללמוד ממנו כלל ועיקר על שמותיהם של נביאים אחרים שפעלו בזמנו או קדמו לו , ונבואותיהם הועלו על הכתב ונאספו בקבצים המיוחסים להם ( להלן "נביאי ספר : ( " עמוס והושע , ישעיהו , מיכה ו...
אל הספר