"אזן מלין תבחן" — העצמאות הפרשנית של בני הדורות האחרונים בתפיסת ר' אברהם אבן עזרא

אוריאל סימון מנחת פרשנות לשרה שאחנה מיטיבה לבחון את מילות המקרא בפתח הקדמת השריד מפירושו האבוד לתהלים מפליג ר' אברהם אבן עזרא בלשון מרוממת בשבחה של האוזן : "ברוך השם השם כח באזן הנטועה / להבין כל שמועה / וכהה קשור בנח הנשמה העליונה ... ולולי האזנים לא נברא ניב שפתים , כי מי שומע ' . " ? כלומר , ללא האוזניים לא היה דבר שפתיים , שכן רק הודות ליכולת של האוזניים לזהות את צלילי האותיות , לצרפם למילים ולפענח את תוכנן ( כמתואר בפירושו הארוך לשמ' כ א ) אפשרית התקשורת הבין אישית . אך מכיוון שניתן להוליך שולל את האוזן — "פעמים תטעה הרגשת האוזן , שתשמע ואין קול [ כמו האוהב השומע נקישה מרומה בדלתו , [ גם העין תטעה , שיראה לה הנח שהוא נע [ כמו הנוף הנסוג לאחור מבעד לחלון הרכבת הנוסעת , [ רק הרגשת הריח לא תטעה" ( פירושו ליש' יא ג , " ה"ד והריחו [ ביראת — ( " [ 'ה הריהי חייבת להיות נתונה לפיקוחו של השכל , הטבוע בנשמה , שהיא חלק אלוה ממעל ומותר האדם מן הבהמה . התבונה , שבכוחה להבחין בין אשליה אקוסטית וקול ממשי , בין דיבור מושאל ודיבור כמשמעו , ובין אמת ושקר , 2 היא המאפשרת לאוזן לבחון את המילים לאשור...  אל הספר
מוסד ביאליק