ט. כפיפות ופיתוח

. 8 ועתה נחזור לתורת המוםר הקוסמית ונעלה שאלה זו : כלום לא גזרנו בשיקולינו שתחום הערכים יצומצם לספירה האנושית בלבד ד כלום לא הוצאנו מחוץ לתחום הערכים את המציאות כולה , זו שמעבר לאדם ? ויש להשיב , שלא ביקשנו להראות אלא שתחולתו הראשונה של עקרון הטוב היא לגבי מציאות האדם , אבל מכאן אין להסיק שאי אפשר להרחיב את תחולתו של עקרון הטוב גם על היחס של האדם למציאות כולה , או למצער על יחסו לעולם החי . וזה השיקול להרחבה זו . נקודת האחיזה למעמד הערד של האדם היא בכך שהוא סובייקט , בתורת יצור בעל תודעה , אבל מנקודת מוצא זו אנו מגיעים למסקנת של חיוב מציאותו של האדם כמו שהוא , כאילו אמרנו שעצם קיומו כיצור חי הוא בעל ערך' ולא רק קיומו כיצור בעל תודעה . על ידי הרחבה זו של תחולת עקרון הטוב בתוך מציאות האדם עצמה , כבר פרצנו את המסגרת הראשונה 2 ' ל זיקת האדם לעקרון האמת באחיזה יחידה למעמד של ערף , והרחבנו את שדה התחולה של עקרון הטוב אל מחוץ למציאות האדם . נוכל אפוא להגיע למסקנות , שלא תהיינה רחוקות מבחינת תוכנן ממסקנותיה של תורת המוםר הקוסמית , ונייחס ערך לכל נמצא בתורת נמצא . ההבדל לעומת התורה הקוסמית יהיה ...  אל הספר