ו. סובייקט

. 4 בניסוח אחר , שיוליך אותנו אל הצד החיובי של רעיון ערך האדם , נוכל לומר כך : שעד . שאנו מקיימים את הציווי של תורת המוסר הקוסמית לגבי האדם אנו שומרים על האדם בחינת סובייקט . ערכו של האדם בא לידי גילוי בתוספת שהוא מוסיף על המציאות הנתונה , היינו במה שהוא סובייקט . ודאי שמאחורי קביעה זו מצויה ההנחה המובלעת שתוספת על מציאות היא מה שקוראים יצירה , ויצירה נחשבת כבעלת ערך לא רק משום שהיא תוספת או חידוש , אלא משום שהיא מגשימה משהו שראוי שיהא מוגשם . בעניין זה , לפי שיקול ראשון לפחות , הרינו נוקטים לגבי האדם אותו יחס שאנו נוקטים לגבי יצירה . שהרי יחי'נו אל יצירה כגילוי של ערך , למשל של ערך אסתיטי , מותנה בכך , שאנו סבורים שהתרחש בה ביצירה משהו שהוא מצד אחד תוספת על Paul Weiss : Nature and Man , New York 1917 4 המציאות , אבל מצד אחר לא תוספת שרירותית , מקרית , כעין גילוי של קאפרי סה חולפת , אלא תוספת בעלת היגיון פנימי מסוימ . אם נעביר יחס זה שאנו נוקטים לגבי יצירה שנתקלנו בה בתחום של ניסיוננו , כלומר לגבי יצירה שתוכנה וכיוונה מקוטעים ומוגבלים , אל מעמדו של האדם , נוכל לומר , בתורת קביעה ראשונ...  אל הספר