. 3 עם הטעמה זו של החירות בחינת עיצוב פעיל , עולה כמובן גם שאלת אחריותו של האדם כלפי פעילותו בעיצובם של המאורעות . האחריות תלויה מצידה ביכולתו של האדם להשקיף על המאורעות שהוא השתתף בעיצובם השקפה של הזדהות ; כלומר ביכולתו של האדם בסוף העיצוב לראות את עצמו זהה עם עצמו בנקודת המוצא של העיצוב , אף על פי שהוא השתנה ואף על פי שהמאורעות גם הם שינו אותו . אחדות זו של אישיותו של האדם , ואין צריך לומר שזו היא בעיקר אחדות שבתודעתו , כאילו מוציאה את האדם מן המהלך של המאורעות כמו שהוא , אפילו מן המהלך שהוא עיצב אותו , ועושה אותו שוב בעל עודף מסוים אפילו לגבי פעילותו שלו , במידה שפעילות זו כבר התגבשה במאורעות המעוצבים ונעשתה מציאות . כשם שהיה לו לאדם עודף לגבי המאור עות בתחילתו של תהליך העיצוב , כך נשאר לו עודף לגבי המאורעות בסופו של התהליך . והעודף לגבי המאורעות כפול הוא : עודף לקראת התחלה של עיצוב חדש , ועודף לעומת התהליך שכבר ל $ יצב . לשוז אחר : העודף מבחינת הפעילות של העיצוב פונה כלפי המימד של העתיד , ואילו העודף מבחינת ההזדהות שבאחריות פונה כלפי העבר . וכאן אנו עוברים אל המישור השלישי של החיר...
אל הספר