. 5 אנו רואים מה גדולה החשיבות הנודעת בתפיסה זו של החירות ליסוד הראציונאלי , בין שהוא נתפס בעצמאותו ובין שהוא נתפס כמסייע לסדר האוב ייקטיבי . מכל מקום יש כאן מתיחות בין ההתעוררות העצמית ובין המיבנה המציב תחומים להתעוררות זו , בין שהצבת התחומים באה מתוך המיבנה הפנימי של ההבנה ובין שהיא באה מתוך מהותו של לוגוס העולם . עצם הזיקה של החירות ליסוד הראציונאלי מסבירה את הנטייה , החוזרת ונשנית במסורוז הפילוסופית , להבדיל בין האונס ובין ההכרח . האונס הוא קביעה מקרית על-ידי מה שמזדמן , כלומר על ידי מה שאינו ראציונאלי , ואילו ההכרח פירושו קביעה על ידי המיבנה הראציונאלי עצמו , לפי תפיסה זו אין סתירה בין הכרח לחירות' משום שהסדר הראציונאלי בהיותו ראציונאלי הוא הכרחי , והחירות פירושה חיוב הראציונאלי . על כן נפגשת בראציונאליות החירות עם ההכרח . מה שאין כן לגבי היחס בין החירות ובין האונס s כל אימת שפועל עלינו מה שמזדמן באקראי אין מקום לחירות כפעולה ראציונאלית . מכל מקום אנו רואים שתפי סות אלה , במסורת שלהן מן הסטיאה ועד מארכם , מקיימות את הזיקה הפנימית בין חירותו של האדם , על פי הבנתן , ובין הסדר של ה...
אל הספר