ו. שירה ומוסיקה

. 7 ועתה נחזור לעניין שכבר נרמז לעיל והוא ראוי שישמש נושא לבירור מיוחד , כלומר לתהליך האינטלקטואליזאציה של הלשון . ננסח את העניין ולפנינו בצורת שאלה : מניין לנו שהתהליך של האינטלקטואליזאציה הוא באמת תהליך של פיתוח ? שמא יש כאן דהייה , טשטוש הלשון והמלים משום שאינן צמודות עוד לדברים המסומנים ? רבים מבין מבקרי הלשון טוענים , שבאמת הלשון נעשית אסימונית ככל שהיא נעשית מושגית יותר . אף על פי כן אין לקשר את הביקורת על האםימוניות של הלשון עם הביקורת על האינטלקטואליות שלה . בכל שלב אפשר שהלשון תהיה אסימונית , משום שלא רמתה האובייקטיבית מכריעה בנדון זה , אלא הזיקה שבין הדובר למלה . באיזו מידה יש לה למלה בשביל הדובר ערך של הנכחה ושל אסוציאציה ובאיזו מידה היא בשבילו ריקה מתוכן — דבר זה הוא שמכריע לגבי הרמה הסובייקטיבית של הביטוי . האינטלקטואליזאציה כשלעצמה אינה מרוקנת את הלשון מתוכנה . כשאנו דנים על הלשון מבחינה אובייקטיבית אנו רשאים לומר , כי התיאור הוא השלב המפותח של הלשון כפי שכבר הורה קארל ביהלר . התיאור הוא השלב המפותח של הלשון , משום שבתיאור באה לידי גילוי מהותה של הלשון במתן ביטוי בכוח התו...  אל הספר