א. ההסברה הגיניטית וגבולה

. 1 במהלך דיוננו כבר נדרשנו פעמים אחדות לתופעה של הלשון ומקומה בתחום המציאות של האדם . נדרשנו לתופעה זו אם על דרך ההדגמה של עיצוב הביטוי של האדם , ואם על דרך ההצבעה על הלשון כעל אחת מן הסגולות של האדם בפעילותו הממשית . עתה נחזור לעניין הכושר של האדם ללשון מתוך בירור מרוכז , כדי לחזור ולהאיר את הקשר שבין סגולות האדם ובין הלשון . החשיבות הנודעת ללשון במציאותו של האדם היא עובדה גלויה , ואינה צריכת מצד זה להטעמה . הקשר שבין התבונה ללשון מרומז בדו משמעות שבמלה היוונית לוגוס , או במלה העברית דיבור , כשאומרים שהאדם הוא חי מדבר' מדבר כחושב ומדבר כמשמיע דיבור . מה שאנו חייבים לעשות עתה הוא לתת את דעתנו ביתר פירוט על המשמעות העקרונית של כושר האדם ללשון , ובעניין זה נהיה מודרכים על ידי מסקנות דיוננו עד כאן . שמא ניטיב לעשות אם ניאחז בהערה אחת , המצויה בדיונים על הלשון , מאז הרדר ועד ימינו , הערה המודה על הקשר שבין קומתו הזקופה של האדם ובין כושרו ללשון . על פי רוב מסבירים את הקשר בין שתי תכונות אלו בכך , שרק במצב של קומה זקופה יש אפשרות של גסטיקולאציה , היינו של מתן ביטוי באמצעות הידיים . דבר זה ב...  אל הספר