עלינו לעמוד עתה על ההבדל שבין ההסברים של המציאות האנושית מתוך זיקה לבחינות הפילוסופיות העקרוניות ובין הסברה של מצבים ופעולות כלשהם , כפי שהיא ניתנה , למשל , על ידי חוק הסיבתיות , שאנו מציגים אותו כדוגמה לחוק הבא לצורך הסבר מדעי ניסיוני . ההבדל היסודי בין הזיקה של האדם לקאטיגוריות הפילוסופיות ובין ההנחה של הסיבתיות הוא זה : עקרון הסיבתיות קובע את טיב היחסים בין התופעות בתוך טור זמני , הוא קובע את מעמדה של תופעה בשלשלת של תופעות רבות ואת היקבעותה על ידי תופעות אחרות . כנגד זה נמצא , שהיחסים בין הקיום האנושי ובין הניסיון , אם נטול אותו כדוגמה , הם מסוג אחר לגמרי . הניסיון אינו עוצמה סיבתית לגבי הקיום האנושי , ואין היחס בין הניסיון ובין הקיום האנושי יחם של סיבה ומסובב . הניסיין הוא מה שאפשר לקרוא מישור או שטו ! שבו שרוי הקיום האנושי , או הניסיון הוא תכונה שבפעילות מיוחדת המציינת את אופיו של הקיום האנושי . עקרון הסיבתיות או עיקרון המסביר יחסים אינו בגדר של מרחב מציאות , שבתוכו נתונה התופעה המתקשרת קשר סיבתי אל תופעה אחרת . ואילו הבחינות הפילוסופיות שדיברנו בהן לעיל הן עוצמות ( פ 1 טנציות ) ...
אל הספר