א. המשקל ההגותי

. 1 דיוננו נסב עד כה על בירור תופעות אחדות , המציינות סוגי מציאות בחינת פעילות , כמו התודעה , הניסיון והרוח . בדיון זה עלתה כפעם בפעם השאלה על יחסם של סוגי מציאות אלו לטיבו של האדם ולעמידתו ביקום , עתה נבוא לדון במיוחד בטיבו של האדם ובעמידתו ביקום . אבל תחילה יש לשאול ו משום מה עולה העיון בסגולותיו של האדם למדרגה של דיון פילוסופי , ואין הוא עיון הנעשה אף ורק בתחומו של החקר המדעי האמפירי לצורותיו , המתאר , המסביר והמנתח ? בנקל אפשר לטעון , שאנו נוטים מתוך יומרה לתת מעמד פילוסופי לדיון בטיבו של האדם , משום יחס הדבקות שלנו כבני אדם בנושא זה , ולפיכך אנו באים להבדיל בין הדיון בטיבם של יצורים כלשהם ובין הדיון בטיבו של האדם . עלינו לשוות לנגדנו תמיד סכנה זו שגמגמה הנארקיסטית . אף על פי כן , נמצא שבדין נועד לדיון זה מקום בשיטות הפילוסופיות , כיוון שהוא נעשה במכשירי ההתבוננות הפילוסופית . אין כל אפשרות לציין את התכונות והגילויים של הקיום האנושי , בלי להשתמש במושגים שיש להם משמעות וביסוס בתוך מערבת המושגים הפילוסופיים . סימן ההיכר של הקיום האנושי אינו אלא צירוף זה שבין קאטיגוריות פילוסופיות וב...  אל הספר