. 3 אולם בצד גילוי זד . של פעילות העקרונות , המשתקף בתודעה האינדיבידואלית , יש גילוי נוסף שעניינו אינו בתודעה אינדיבידואלית , אלא ביצירת דפוםי היים בחינת מוסדות בשטח המגע שבין אדם לחברו . גילוי זה לפעילות העקרונות עניינו היסטוריה , משפט , מדינה , יחםי מםחר , משא ומתן . וכאן מקום לשאול : האומנם דין הוא להשקיף על מוסדות מסוג זה כעל גילויים של הרוח , כלומר כעל תחומים הנוצרים בכוח פעילותם של העקרונות ? והרי אנו יודעים יפה , שכלפי כל אהד מן המוסדות האלו חוזרת ונשאלת השאלה על זיקתם לעקרונות , למשל באיזו מידה עקרונות מוסריים הם שמפעילים ומכוונים מוסדות כגון מדינה ומשפט . הזיקה של מוסדות אלו לעקרונות אינה מובנת מאליה , עד שנהא רשאים לומר שבכל אחד מהם משוקע עיקרון , כדרך שאנו רשאים לומר ע בלן " ןת האמת מונעת ע"י עקרון האמת . אומנם הזיקה לעקרונות אינה מובנת מאליה גם לגבי התודעה האינדיבידואלית , י העקרונות אינם 'אידיאות טבועות מלידה' של התודעה האינדיבידואלית . לכל המרובה יש בה בתודעה אפשרות לבוא במגע עם עקרונות . לשון אחר : אנו יכולים לבוא בטענה אל התודעה , כשהיא אינה נוהגת בהתאם לעקרונות . אבל ...
אל הספר