א. בלתי־אמצעיות

( א ) הניסיון הוא אופן מיוחד של פעילות התודעה , או הוא אחד האופנים שבהם מתבטאת התודעה ושבהם היא שרויה . באופן כללי נוכל לומר , שהניסיון הוא מציאותה של התודעה על יד המושא ועם המושא שהיא מתכוונת אליו , כי באשר נובח אדם בעולם והוא מוקף מושאים הרי בעל ניסיון הנהו . לפיכך אנו רשאים לומר , שהניסיון הוא מגע בלתי אמצעי בין התודעה ובין המושא . התודעה מתקרבת אל המושא בראש וראשונה באמצעות הניסיון . הפירוד בין הסובייקט והאובייקט הוא מטיבה של התודעה , אבל הקישור הראשון בין השניים הוא הניסיון . לפיכך בא בדרך הטבע הדיון בניסיון אחרי הדיון בתודעה , כי מציאות התודעה היא תנאי הכרחי למציאות הניסיון . ( ב ) הניסיון הוא פעילותו ונחלתו של כל אחד ממנו בחינת בעל תודעה ן הד . קו אופי שני , הקובע את מקומו של הדיון בניסיון במערכת דיוננו . כשאנו מדברים על הניסיון , איננו מדברים עליו בזיקה לתודעה בעלת המיבנה הלא אישי שניתחנו לעיל . אנו מדברים על הניסיון בזיקה לסובייקטים הממשיים , לבני אדם בפועל באשר הם בעלי תודעה . בניסיון מקוים היחס בין האדם הממשי שניתחנו לעיל , אין ניסיון . התודעה בכלל שרויה במתח בין שתי קאטיגו...  אל הספר