כפי שהתברר הרי אופיה של תפיסת היגל , וכן אופי השלוחה האכםיסטנצ יאליסטית של תפיסה זו , נקבע מתוך זיקה למושג אחד בלבד , הוא מושג הרוח . על כן כינינו תפיסה זו בשם תפיסה כוללנית . על פי תפיסה זו האדם הוא מעיקרו רוחני , ומהותו זו לא נגזרה ממקור אחר כלשהו . עכשיו נעמוד על גוונים שונים של תפיסה מסוג אחר לגמרי , זו הבאה להראות את צמיחתה של הרוח מגורמים אחרים . על כן נכנה תפיסה זו בשם התפיסה ההתהוותית ( הגיניטית ) של הרוח . כשאנו מדברים על גוני תפיסות מסוג זה מתכוונים אנו בעצם לניסיונות שנעשו להסביר את התהוותה של הרוח בשני מובנים : ( א ) התהוותה של התודעה בחינת הבנה ; ( ב ) התהוותם של מושגים מסוימים , תכנים , נורמות והשקפות , המכונים בכללותם בשם 'רוח . ' האמת היא שיש קשר פנימי בין שתי המשמעויות האלו של מושג הרוה , שהרי התודעה בחינת הבנה מוסבת על תכנים והשקפות , שהם עניינה של הרוח במשמעותה השנייה . נקל להבין , שספרות הפסיכולוגיה נוטה להסביר בעיקר את התהוותה של התודעה , ואילו םפרות הסוציולוגיה נוטה להסביר בעיקר את התהוותם של התכנים הנתפסים על ידי התודעה והמוחזקים בה . . 1 נפתח עתה בדיון על ניסי...
אל הספר