בחיבור שלפנינו אנסה לעגן את הגישה העיונית והאנליטית בחקר הקיבוץ כמערכת מדינית-חברתית בהתפתחות הגיאוהיסטורית של סביבתו. בדרך סכימטית, במידת מה, אסביר הן את השינויים והן את השימור של דפוסי ההתנהגות התפקידית של הקיבוץ, על רקע המציאות ההיסטורית המשתנה. ברצוני להדגיש, שאנו עוסקים כאן ברקע היסטורי ולא בדיון בעל אופי היסטוריוסופי מובהק.
בפרקים הבאים נבנית מסגרת, שיש בה, אמנם, אלמנטים של רציפות בין תקופות, אך לא הרציפות של האירועים ההיסטוריים היא מעניננו כאן, אלא הרציפות הקשורה במילוי תפקידים מסויימים הנמשכים מעבר לתקופה מסויימת, והשינויים שחלו בתפקידים אלה.
אל הספר