מבחינת ההלכה הקיבוצית, הקיבוץ לא היה אף פעם בנוי על אסקזה ועל הסתפקות במועט כעל אידאל חברתי שיש לשאוף אליו . ודאי שאין צורך להתעלם מכר, שלמצב החומרי האקטואלי היתה גם השפעה על אידאליזציה מסויימת של הסתפקות במועט . אי, עקרונית, הקיבוץ היה בבחינת דרך אלטרנטיבית להשגת רווחה חברתית, שתוכל להתחרות בהצלחה עם רמת הצריכה של הסביבה . אלא, שסדרי הקדימויות שהקיבוץ קבע לעצמו, הן בעתותמצוקה והן בעתותרווחה יחסית, היו שונים מאלה של סביבתו . על כן, ספק אם ניתן להסביר בלעדית את השינויים שחלו בקיבוץ בתחום ההתנהגות החברתית, באמצעות המודל הוובריאני, הטוען שתהליך רוטיניזציה אידאולוגית חינו הגורם טל שינויים בתור החברה . הקיבוץ חתר תמיד לרמתחיים עולה ולאיזון בין ההקצאה העתידית לבין ההקצאה השוטפת, כפי שהגדיר זאת ראובן ) ויניה ( כהן שפיתוח רמת החיים היא חלק מהמטרות המרכזיות של הפעילות המתוכננת של הקיבוץ, להגדלת מקורותיו . לדעתי, ההסברים לשינויים שחלו בקיבוץ נמצאים, בעיקרם, במרחבים התפקי דיים של הקיבוץ, ואין לראות ברוטיניזציה את ההסבר העיקרי לשינויים שחלו בו . יש לקחת בחשבון, שהמרחבים התפקידיים של הקיבוץ ה...
אל הספר