דברים ביום עיון אשר התקיים במרכז הסמינריוני של הקיבוץ המאוחד באפעל בעקבות חיבורו של ברוך בן-אברם.
בדיוננו זה אנו נקראים לדון בהתרחשויות המתוארות בעבודת מחקר זו כבפרק היסטורי. כלומר: להוסיף הערות והארות למידת נאמנותה ודיוקה של תמונת העבר, הזכורה לרבים מאתנו כפרשת חיים אישית, ולהעלות לדיון נושאים נוספים, שהעיון והמחקר בהם נראים לנו חיוניים, לשם ידיעת התקופה והבנתה.
לפחות שתי תופעות היסטוריות, התופסות מקום מרכזי בעבודה שלפנינו, עשויות להיות נקודת מוצא לדיון בעל פרספקטיבה היסטורית במוקדי הבעיות האקטואליות של התנועה הקיבוצית בימים אלה.
אינני מתכוון לפרוש כאן את גופי הבעיות הללו, אלא רק לציין אותן כ"גירוי": התופעה הראשונה, מימי הקבוצות הבודדות של העליה השניה ושל גדוד העבודה, בעל הקופה הכללית הארצית של ראשית העליה השלישית, ועד לסוף התקופה המתוארת בעבודת המחקר שלפנינו. בתקופה זו התגבשו המסגרות הארציות של כל תנועה קיבוצית, אשר האוטונומיה המשקית-חברתית של הישובים (שנקראו בחבר הקבוצות בשם "קבוצות", בקיבוץ הארצי - "קיבוצים", ובקיבוץ המאוחד - "משקים ופלוגות") איננה מונעת את התרחבות תחומי פעילותה וסמכותה, הן בשליחויות חינוכיות, תנועתיות הן בפעולות; ומדיניות, הן בהדרכה משקית וחברתית חינוכית מרכזית; שיתוף ועזרה הדדית בין ישוביים, והן בייצוג משקי, כלכלי, ורעיוני פוליטי.
אל הספר