מאיר מנדל: האומנם עוד קולקטיביות רעיונית?

ובאיחוד הקבוצות והקיבוצים הטביעו הפילוגים במפא"י ­ ל"מן היסוד" ועד רפ"י _ סימנים חזקים מאוד,, שעקבותיהם נשארו עד היום,, האיחוד פתר את הבע­יה ע"י התנזרות ­ כתנועה ­ מחיים פוליטיים­ אם ההתנזרות הזאת מוסיפה כוח כלפי פנים ומשקל כלפי חוץ ­ זוהי בעי יה אחרת . מכל מקום, הקולקטיביות הרעיונית מאבדת את חיוניותה ונעלמת לאט = לאט מחיינו הקיבוציים . הטישטוש של הקולקטיביות הרעיונית הוא אחד הגילויים המובהקים של ירידת כוחה המשפיע של התנועה הקיבוצית, גם אם מספר חברי הקיבוצים בכנסת ובממשלה עולה בהרבה על כוחה המספרי של התנועה­ ולסיכום היו לי עוד הערות = מםפר לגבי מחקרו של ברוך בן = אברם, אך אשאיר אותן להזדמנות אחרת­ מה שברור לי הוא, כי מותר לנו להביט אחורה בחיוך, אך אסור לנו להסתכל בפני העתיד בהרגשת סיפוק עצמי­ עלינו לראות בחרדה את תהליכי ההתפתחות השונים בתוכנו ומסביבנו, ולהתמודד עם בעיותינו, שהן הרבה יותר תמורות, למרות ­ ואולי בגלל ­ ההצלחות המשקיות, ההישגים ברמת = התיים והייצוג הגדול יחסית במוסדות המדינה­ ואם כי אין ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ייתכן שמעמדנו היום דומה למציאות התנועה הקיבוצית לאחר מלחמת = ה...  אל הספר