המחקר המדווח כאן מתמקד בתפקוד התק"ם כארגון ארצי, בעת משבר ושינויים במערכת המרכזית ובמערכות הקיבוצים.
ממצאים שעלו במחקר מצביעים על מגמה של שינוי מתנועה חברתית משימתית אל עבר ארגון המייצג את האינטרסים של הקיבוצים ושל חבריו, ועל התחזקות מוקדי סמכות אלטרנטיביים לו, המספקים שירות וייצוג לקיבוצים. יש לכך השלכות על עוצמתו של המרכז התנועתי, סמכותו, זיקת הקיבוצים אליו ויחסיו עם מוקדי הסמכות האלטרנטיביים, המתחזקים באזורים.
אל הספר