מחבר: צבי רון ונפתלי גולדשלגר

שנת ההוצאה: 2013

מילות מפתח: גיאומורפולוגיה; גיאו מורפולוגיה; גיאו-מורפולוגיה; תהליכים גיאומורפולוגיים; תהליכים חיצוניים

הספר כולל ארבעה פרקים. שלושה מהם עוסקים בהרחבה בנושאים גיאומורפולוגיים: בליה, תנועות בלית וחופים. פרק אחר עיסוקו בקרקע. הפרקים תנועות בלית וחופים דנים גם באסונות טבע מעצבי נוף, כמו גלישות, מפולות שלגים, התמוטטויות ויצירת בולענים, סערות עזות המחוללות גלי סערה, אירועי צונאמי ועוד. אל הספר

נושא/נושאים: , מדעי כדור הארץ וגיאולוגיה

תוכן הספר:

• פרקים בעיצוב נופי כדור הארץ השפעת פעילות הכוחות החיצוניים (גאומורפולוגיה)

• תוכן עניינים

• הקדמה

• מבוא התהליכים החיצוניים מעצבי הנוף

• פרק 1 בליה - הסלע מתבלה לבלית

• גבעת משאר בתמנע העשויה אבן חול נובית. תהליכי הבליה הכימית עיצבו את החלק הימני העליון בדמות ספינקס ואת ראש החלק השמאלי בדמות פטרייה. (רון, ‭(2011–2002‬

• 1.1 תהליכי הבליה ותוצרי הבליה – הבלית

• 1.2 עמידות הסלעים

• תצלום ‭1.1‬ 'קבר המשי' הנבטי בפטרה שבירדן: הקבר נחצב לפני כאלפיים שנה במצוק העשוי אבן חול נובית בעלת מגוון צבעים. החזית דמוית המקדש הוחלקה באמצעות חציבה וסיתות, ובשני צדי הפתחים נחצבו תבליטים של שני זוגות עמודים בעלי כותרות – זוג בכל צד. ב"קומה" שמעל נחצבו ארבעה תבליטי עמודים נוספים, וב"קומה" העליונה נחצבו מעין שני גרמי מדרגות (סמל פולחן נבטי) העולות שמאלה וימינה. “בפנים" נחצב אולם, ובהמשך הוא שימש כאחוזת קבר מפוארת. מידת ההשתמרות של התבליטים משתנה מאוד בחלקיה השונים של חזית הקבר. (רון, ‭(2002–1

• 1.3 מישקים וסדקים

• תצלום ‭1.2‬ צוקים הבנויים מאבן חול נובית ומתנשאים מעל ואדי רם שממזרח לעקבה (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭1.3‬ (א) אבן גיר מלבנית שהתבלתה מהסלע לאורך מישורי מישוק (לאורך, לרוחב ולעומק) הניצבים זה לזה. ‭.(ב)‬ כשהרים מחבר פרק זה, את האבן, לאחר שצילמה בפעם הראשונה, היא התפרקה בידיו לשניים, לאורך מישק נוסף מקביל לפאות העליונה והתחתונה של האבן. בהרי ירושלים, ליד עין כרם. ( רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1 .4‬ נחל עתק, צפונית-מערבית לאילת משטח סלעי של אבן גיר החרוץ על ידי מישקים. רובם מקבילים זה לזה ונמצאים באותו מישור, והמישורים ניצבים זה לזה. שלושת המישקים האלכסוניים מקבילים זה לזה.

• תצלום ‭:1.5‬ מעלה רחבעם, דרומית-מערבית לאילת חמדה, משטח סלעי של אבנים מלבניות שהופרדו בתהליכי בליה. ההפרדה נעשתה לאורך המישקים אשר ערוכים בסלע הדולומיט במערך של שתי וערב. העט המוקף בעיגול משמש קנה מידה (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭'ג :1.6‬בל א-רם, מערבית לוואדי רם ומזרחית לעקבה שבירדן. חלקו העליון של ההר במתי ומעוגל, והוא בנוי מאבן חול נובית לבנה. גובהו ‭600-כ‬ מטרים מעל ואדי רם החולי שממזרח לו. תצלום לוויין: ‭, EARTH GOOGLE‬ מבט אלכסוני. (רון, ‭(2011-2002‬

• תצלום ‭:1.7‬ פסגת ג'בל צפצפה שבדרום סיני. בתצלום נראים פסגות מעוגלות ומדרונות קשתיים בסלעי גרניט, נוף אשר נוצר על ידי מישקים קשתיים. הנוף מחורץ גם על ידי שני מישורים ניצבים של מישקים אנכיים. (רון, ‭(2011-2002‬

• תצלום ‭:1.8‬ הרי אדום, גבעות מעוגלות של אבן חול נובית לבנה מדרום לפטרה. תצלום לוויין: ‭, GOOGLE EARTH‬ מבט אלכסוני. (רון, ‭(2011-2002‬

• תצלום ‭:1.9‬ קשת סלע וכוכים מעוגלים (טאפוני) שהתפתחו כתוצאה מפעלות הבליה לאורך מישורי המישוק הקשתיים באבן החול הנובית הלבנה בשוליה המערביים של בקעת תמנע (רון, ‭(2002-2010‬

• איור ‭:1.10‬ שלבי התפתחות מישקים – הרחבתם על ידי הבליה לסדקים תוך כדי הרס והתפרקות הסלעים לעמודים, לקירות סלע ולערוצונים שאת צורותיהם מכתיב מערך המישקים. מומלץ לקוראים להשוות בין תצלום ‭1.2‬ לבין האיור הזה. (רון, ‭(2002-1970‬

• תצלום ‭:1.11‬ צוקים הבנויים מאבן חול נובית ומתנשאים מעל ואדי רם שממזרח לעקבה (רון, ‭(2011-2002‬

• תצלום ‭:1.12‬ נוף גירני במדרונות ואדי מליח שבצפוןמזרח הרי שומרון (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.13‬ נוף גירני בראש מתלול צורים שבחבל תפן, מעל לכרמיאל ולבקעת בית הכרם (רון, ‭(2002–1970‬

• 1.4 סוגי הבליה

• 1.5 בליה כימית

• תצלום ‭:1.14‬ סיר נירוסטה שהורתחו בו מים עד להתאדותם. מימין – הסיר המבריק לפני ההרתחה. משמאל – אותו הסיר לאחר ההרתחה והאידוי. קרקעית הסיר והדפנות שלו התכסו בשכבה דקיקה של גיר; הגיר הופרש מהמים שהתאדו ומסתיר את ברק הנירוסטה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.15‬ נטף גירני שהופרש ממי מעיין הזורמים בנקבת הנביעה שבהרי יהודה ומצפה את קרקעיתה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.16‬ שבר של צינור חרס מאמת מים חשמונאית אשר הזרימה מים ממעיינות ואדי קלט ליריחו. דופן הצינור (למעלה) מצופה שכבות של נטף גירני. (רון, ‭(2002–1970‬

• 1.6 נופים קרסטיים – נופים שעוצבו על ידי המסה

• תצלום ‭:1.17‬ מדרון הבנוי מסלעי גיר ומרובה בטרשים. מתלול צורים – מתחת לכפר בענה ומעל לבקעת בית הכרם שבגליל התחתון. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.18‬ טרשים שהתפתחו בסלעי גיר בשולי בקעת בית כרם שבגליל התחתון. לרגלי הכפר רמה; גובהם של הטרשים מעל לתלמי ההמסה הוא כמטר. בתלמי ההמסה המפרידים בין הטרשים הצטברה טרה רוסה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.19‬ שמורת הטבע “יער הסלעים" בחבל יונאן שבדרום-מערב סין. בתצלום נראים טרשונים מחודדים שהתפתחו בסלעי גיר. הטרשונים מתנשאים לגובה של 15 מטר מעל לתלמי ההמסה. חריצי המסה רבים התפתחו על הטרשונים. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.20‬ עמקי המסה חסרי ניקוז חיצוני בצפון-מזרח חברון, צפונית לקריית ארבע. העמקים הקרסטיים מכוסים בטרה רוסה חומה-אדומה. עמקי המסה מקיפים גבעות גירניות טרשיות מאוד. וכך נאמר במסכת סוטה: “ואין לך טרשים בכל ארץ ישראל יותר מחברון‭...‬ וחברון טרשים הוי‭".‬ תצלום לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.21‬ תחילת היווצרותו של עמק המסה. בתצלום נראה עמק המסה קטן וחסר ניקוז במרומי החרמון. הוא ניזון ממי הפשרת השלגים שנותרו עדיין בערוצי המדרונות הטרשיים. כל עוד “מתחדשים" המים בתחתית העמק, הם לא יהיו רוויים – ההמסה של גבנוני הטרשים הגירניים תימשך, והעמק יתרחב ויגדל. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.22‬ דולינת המסה בהר שחל שברכס הרי מירון, פאתי הכפר בית ג'אן בגליל העליון. הדולינה חסרת ניקוז חיצוני ומרופדת בטרה רוסה. אין בה את הטרשים והסלעים הנפוצים סביבה, ובקרקע נטועים עצי פרי. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.23‬ בריכת מפשטה – דולינת המסה הנמצאת בגליל העליון בין הכפר פסוטה לבין שמורת מצד אבירים. הדולינה חסרת הניקוז החיצוני מוצפת לאחר רדת הגשמים. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.24‬ עמקי המסה מוארכים (אובלו ת) מצפון לבקעת אל-בוקיעה שבצפון-מזרח הרי שומרון. האובלות התפתחו בסלעי גיר, הן מרופדות בטרה רו סה מעובדת, והאזור שסביבן גבעי וטרשי מאוד. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.25‬ הכניסה למערת עלמה ברמת עלמה שבגליל העליון המזרחי. זהו קטע של המערה שתקרתו התמוטטה וקרסה פנימה. נוצרה דולינת התמוטטות בעלת דפנות גירניים מצוקיים. בקרקעיתה יש שרידי סלעים גדולים, חלקי התקרה שהתמוטטה. ההתמוטטות הזו יצרה כניסה טבעית למערת עלמה הארוכה. השוליים המזרחיים של רמת עלמה הם גירניים, והתפתחו בהם נופי קרסט: טרשים וביניהם מפוזרות “מטליות" טרה רוסה, בלועים, נחלים עיוורים, דולינת התמוטטות ואחת המערות הארוכות והמוכרות בארץ. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.26‬ בור תפן – דולינת התמוטטות בחבל תפן שבגליל העליון, בין היישובים לפידות וכיסרא. בקטע הרחוק שליד המטילים נראה פתח הכניסה למערה שתקרתה לא קרסה. לפני ההתמוטטות היה בור תפן חלק ממערה גדולה יותר, ולאחריה היה לדולינת התמוטטות. אורכו של הבור ‭50-כ‬ מטר, רוחבו ‭20-כ‬ מטר וגובה קירותיו האנכיים ‭10-כ‬ מטרים. שטח המערה שנותרה מקורה הוא כמחצית משטח הדולינה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.27‬ קריסתה של תקרת מערה במרכז פלורידה גרמה ליצירת דולינת התמוטטות ומוטטה את הבית שהיה בנוי מעל. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:1.28‬ בור שעומקו 100 מטר נפער בלב שטח בנוי בגואטמלה בעקבות התמוטטות חלק מתקרת מערה גדולה. למערה לא היה כל פתח, ולא ידעו כלל על אודות קיומה בעת שהשכונה נבנתה מעליה. הבור הזה נוצר בדרך ההיווצרות של דולינות התמוטטות. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:1.29‬ בור עמוק בסלע קירטוני, ליד הכפר בורין שבשומרון. הבור נוצר מקריסת התקרה של מערה קרסטית עקב המסת הסלע הגירני שמתחת לקירטון. קריסת תקרת המערה גרמה להתמוטטותה של כל עמודת הסלעים הקירטונית שמעליה ולפעירת הבור, דולינה של התמוטטות. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.30‬ פולייה קרסטית בבקעת בית דגן שבבמזרח הרי שומרון (מזרחית לעמק שכם ודרומית להר כביר‭.(‬ יש בפוליה הזו גידולי שדה, ואילו עצי פרי נטועים רק בשוליה הגבוהים מעט יותר (שם הקרקע מנוקזת‭.(‬ שתי מדרגות העתקים תוחמות את הבקעה מדרום, וביניהן נמצא הכפר בית פוריק – לרגלי ג'בל ינון המתנשא ‭400-כ‬ מטרים מעל לקרקעית הפולייה. מצפון לבקעה מתרוממת מדרגת העתקים נוספת. מדרגות ההעתקים מסומנות בתצלום בקו מרוסק. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.31‬ פולייה חסרת ניקוז חיצוני במרג' סנור שבין שכם לג'נין. מעל מרכז העמק ומעל מורדותיו הדרום-מערביים של ג'בל חוריש נראים עננים לבנים המטילים צל. מרג' סנור תחום מצפון-מזרח (משמאל) ומדרום-מערב (מימין) בקווי העתקים (הקווים המרוסקים בתצלום‭'ג .(‬בל חורייש הוא חלק מה"גוש" אשר הורם ומתנשא לגובה של ‭400-כ‬ מטרים מעל לעמק. שוליה הצפון-מזרחיים של הפולייה הורמו לגובה של ‭100-כ‬ מטרים מעליה. בתוך הפולייה של מרג' סנור נותרו 3 גבעות מישאר ‭".מ.ג“)‬ בתצלום‭.(‬ מרג' סנור הוא עמק חסר ניקוז חיצוני, ולכן

• תצלום ‭:1.32‬ מרג' סנור – פולייה חסרת ניקוז, עמק המסה קרסטי. בתצלום מפברואר 1969 נראה רוב העמק מוצף, וזאת בעקבות הגשמים החזקים של דצמבר וינואר. בימי הביניים גידלו בימות החורף אורז בעמק המוצף. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.33‬ מרג' סנור – פוליה חסרת ניקוז. צולמה באפריל ‭,1969‬ חודשיים לאחר התצלום הקודם ‭,(1.32)‬ לאחר שחלק ממי ההצפה חלחלו והתאדו; חלק מהעמק עדיין מוצף (הוא התייבש לחלוטין רק בקיץ‭.(‬ בפולייה לא צומחים עצים, מלבד בשוליה, בהיותה מוצפת בחורף. שני התצלומים צולמו על ידי מחבר הפרק מאותו מקום בפאתי כפר סנור בראש גבעה מעל הפוליה (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.34‬ בקעת בית נטופה – עמק קרסטי בהרי הגליל התחתון (מבט מהיישוב הררית‭.(‬ הבקעה מוצפת בחורפים גשומים מאוד, ולכן לא ניתן לגדל בה מטעים של עצי פרי. עצי הפרי נטועים רק במדרונות הבקעה. חלק מקווי ההעתקים הרבים חוצים את הבקעה ותוחמים את שוליה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.35‬ בלוע שהתפתח מהמסת סלע גירני. חורבת ב"ק שבהר מירון, בין הפסגה לנחל אדמוניות. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.36‬ הר סדום – מבט מתוך המערה. בתצלום נראית ארובת המסה בסלע מלח שחדרה מפני השטח לתת-הקרקע ומסתיימת במערת ארובותיים. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.37‬ נחל עיוור הזורם בפולייה בעמק סאסא שבגליל העליון, למרגלות הר חירם. הנחל מתנקז אל מערת פער שבמזרח העמק, ומימיו נבלעים אל תת-הקרקע דרך הפתח שבתחתית הקיר החוסם. (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭:1.38‬ קטע ממפת הצללה של מישור קרסטי אשר התפתח בסלעי גיר במדינת קנטקי שבארצות-הברית. האזור כולל דולינות רבות מאוד אשר חסרות מוצא למים, חלקן מוצפות. אף שהאזור גשום, אין בו כמעט נחלים. למטה משמאל נראים שני יובלים של נחל (ראו חצים‭.(‬ במרכז ולמטה מימין נראים שלושה נחלים עיוורים המסתיימים בבלועים (ראו חצים מרוסקים‭.(‬ מפת ‭].Survey U.S USGS [Geological‬ (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.39‬ נוף של קרסט מגדלים. מבט מגבעת הירח ליד ינגשו, חבל גווילין שבסין. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.40‬ קשת סלע, שריד של מערה קרסטית. גבעת הירח ליד ינגשו, חבל גווילין שבסין. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.41‬ קטע ממערה קרסטית – מערת הדרקון הצהוב שבמזרחה של סין. היא נוצרה על ידי המסה של אבן גיר: נטף גירני מצפה את כל קרקעית המערה, והמים נקווים עליה. כמות הנטיפים והזקיפים במערה מועטה, והם אינם מפותחים. (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭:1.42‬ תרשים סכמטי של מי תהום הנמצאים בתוך אקוות שבין אקוויקלודים. אקווה חופשית אינה חסומה מלמעלה באקוויקלוד, ולכן היא יכולה לקלוט מים המחלחלים לתוכה מלמעלה. האקווה כלואה, אם היא חסומה מלמעלה ומלמטה באקוויקלודים. הקווים המקוטעים מייצגים את מפלס מי התהום; אזורי הרוויה שמתחת למפלס מי התהום מנוקדים ומסומנים בכחול; ואזורי האוורור שמעליהם מסומנים בלבן. באותם המקומות שמפלס מי התהום “נחתך" על ידי הטופוגרפיה, המים נובעים החוצה כמעיינות. הנהר “חתור" לתוך מפלס מי התהום, ולכן גם הוא ניזון מהם – נביעה

• תצלום ‭:1.43‬ מערה קרסטית עם זקיפים גבוהים במרכז צרפת. אל תקרת המערה חדר בלוע, והוא יוצר פתח טבעי יחידי למערה. המערה נתגלתה לאחר שחוקרים השתלשלו בחבל לתוכה דרך הבלוע. לצורכי תיירות נפרצו פתח ומנהרה מלאכותיים בדופן המערה. במרכז תחתית התצלום בחורה עומדת לרגלי הזקיפים. מוקפת במעגל מקווקו (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭:1.44‬ חתך גאולוגי בקטע של מניפת נחל חבר אשר נערכו בו כמה קידוחים. בדומה לקידוחים רבים אחרים בחופי ים המלח הם חשפו את מציאותה של שכבת מלח מתחת לשכבות של חוואר הלשון וסחף הנחלים. בדומה לקידוחים נוספים חדר הקידוח “חבר ‭"3‬ לתוך מערת המסה שטרם קרסה. כמה חודשים אחרי שנסתיים הקידוח, קרסה תקרת המערה הזו ונוצר “בולען" (בור התמוטטות‭.(‬ בחודשים הבאים גדלו קוטר הבור וממדיו, ובקרבתו נפערו בורות התמוטטות נוספים. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:1.45‬ בורות התמוטטות ‭“)‬בולענים‭("‬ במניפת נחל חבר שבחוף ים המלח. מימין נראה הבולען של קידוח “חבר ‭"3‬ (ראו איור ‭1.44‬ שלעיל‭,(‬ לרבות צינור הקידוח שקרס. משמאל נראה בולען נוסף, בקרבת הבולען הימני. את הבולענים צילם הגאולוג ד' פרימרמן. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.46‬ שני בולענים שנפערו בחוור הלשון בחוף ים המלח באזור שמדרום למצדה. סביבם נראים סדקים המעידים על אפשרות של התמוטטויות נוספות (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.47‬ בולענים רדודים בקרבת שפת ים המלח. הם נמלאו מי תהום. (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭:1.48‬ שלבי התפתחות של בור התמוטטות. הבור נמצא מעל למערה אשר יצרו מי תהום בלתי-רווים באמצעות המסת המלח שמתחת לקרקע בחופי ים המלח. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.50‬ נטיפים חלולים, נטיפי קשית, שנמצאו שבורים במערה. המים טפטפו דרך הצינורית בעת שהנטיפים גדלו בתקרת המערה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.49‬ נטיפים לא חלולים בתקרת מערה, נטיפי אצבע. מים המטפטפים דרך סדקים נימיים בתקרה זולגים על דפנות הנטיפים ומאבדים בדרכם פחמן דו-חמצני לפני שהטיפות נופלות מטה. הגיר המופרש מכל טיפה נצמד אל תחתית הנטיף ומאריך אותו. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.51‬ מימין נראה חתך מלוטש של נטיף אצבע שבור.אפשר ללמוד מהחתך על אודות שלבי התפתחותו ומבנהו של הנטיף. חללו של נטיף הקשית, נסתם, ושכבות טבעתיות של נטף הופרשו על היקפו החיצוני ועיבו אותו לנטיף אצבע. משמאל נראות טיפות הנופלות מתקרת המערה, מתנפצות על זקיף ומפרישות נטף. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.52‬ מערת אבשלום, מעל בית-שמש – התחברות ו"כמעט התחברות" של נטיפים וזקיפים. במרכז נראה נטיף קשית שגדל אנכית מתקרת המערה עד לקרקעיתה כמעט. אורכו ‭5-כ‬ מטרים. ‭10-כ‬סנטימטרים מהקרקעית הוא התחבר עם זקיף, עבה מעט יותר, שגדל מהקרקעית אנכית כלפי מעלה ונמצא בדיוק מתחתיו. הנטיף והזקיף האלה הם פרי הטפטוף של מים רוויים בנטף מאותו סדק נימי בתקרת המערה. רוב הנטף “הורבד" בקצה התחתון של נטיף הקשית, ולכן הוא התארך וגדל הרבה יותר מאשר הזקיף שמתחתיו. רק מעט מהנטף אשר טפטף מנטיף הקשית הופרש מהמים שבקרקעית

• תצלום ‭:1.54‬ מימין נראים זקיפים דמויי עוגבים במערת אבשלום. ה"עוגבים" הללו מתפתחים על זקיפים עבים – נוצרים עליהם מעין מדפי נטף גירני, ומהם מטפטפים כלפי מטה טיפות רבות של מים אשר משקעים אשכולות של נטף הדומים לצינורות של עוגב. לרגליהם בריכת מים קטנה של מי הטפטוף. המים אינם מתאדים, כיוון שהלחות במערה גבוהה מאוד ‭96)‬ אחוזי לחות יחסית‭.(‬ משמאל נראית בריכת מי טפטוף על קרקעית מערת אבשלום. המים מאבדים חלק מהפחמן הדו-חמצני, מגיעים למצב של רוויית יתר ומפרישים קרומי נטף גירני. למעלה משמאל נראה זקיף גדול

• תצלום ‭:1.53‬ עשרות רבות של נטיפי קשית באורכים שונים משתלשלים מהתקרה של מערת אבשלום במערב הרי ירושלים. הם ערוכים שורותשורות, לפי מערך המישקים בתקרה אשר דרכם טפטפו המים. רצפת המערה מכוסה נטף רב, נטף שנבנו עליו כמה זקיפים. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.55‬ עמודי נטף במערת אבשלום. אלה נטיפי אצבע שגדלו והגיעו עד לקרקעית המערה. נטיפים אלה אינם פעילים, כלומר לא מטפטפים עליהם מים המשקעים נטף נוסף – הם יבשים, וצבעם החיצוני לבן וחסר ברק. על מנת לאפשר מעבר במערה במקום זה נוסרו החלקים התחתונים של העמודים הללו. החתך הרוחבי שלהם מלמד שהם החלו להתפתח כנטיפי קשית חלולים. בהמשך התפתחותם נסתמו הצינוריות, והנטף זלג על הדפנות החיצוניים ועיבה אותם בשכבות טבעתיות קונצנטריות. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.56‬ מערת אבשלום, במערב הרי ירושלים מעל בית-שמש – נטיפי וילונות פעילים שצורתם כשל “אוזני פיל‭."‬ הנטיפים לחים ומבריקים, וצבעם כצבע הדבש. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.57‬ מערת ג'ייטה בלבנון (דרומית לג'וניה וצפונית לביירות‭.(‬ המים שבמערה מהווים מקור תת-קרקעי המזין את נהר אל-כלב. בתצלום נראה שיט ב"אגם‭,"‬ או בנהר תת-קרקעי; למעשה, זהו מפלס מי התהום במערה – מפלס הגבוה מקרקעיתה. כיוון שמפלס מי התהום לא ירד מתחת לקרקעית המערה, לא הורבד שם נטף גירני (כפי שהתפתח על התקרה והקירות‭.(‬ מי התהום הללו זורמים החוצה דרך פתח בדופן המערה ויוצרים מעיין קרסטי המזין נהר. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.58‬ מערת ‭Nohoch Nah Chich‬ במקסיקו. המערה מוצפת כולה מים. מימין (באמצע) מוקף בעיגול צוללן הנראה במימיה. המערה גדולה ומסועפת מאוד. מי תהום ממלאים אותה – מפלסם עלה לאחר שנים רבות מאוד שבמהלכן הייתה המערה ריקה ממים. אז הושקע כל הנטף הגירני, לרבות הנטיפים והזקיפים (חלקם התחברו והיו לעמודים‭.(‬ (רון, ‭(2002–1970‬

• 1.7 בליה מכנית

• תצלום ‭:1.59‬ אסטלה 90 (אבן חול נובית) בסרביט אל חאדם שבסיני. גובהה 265 סנטימטר ורוחבה 67 סנטימטר. צדה הרחב פונה לדרוםדרום-מערב (שמאלה בתצלום א‭,(‬ וחרותות עליו 37 שורות בכתב ההירוגליפי המצרי. 23 השורות העליונות נשתמרו במצב מצוין – הגדלה של 12 השורות העליונות ביותר מוצגת בתצלום ב – ואפשר לראות בבירור את כל סימני הכתב החרותים עליהן. הצד הנגדי של האסטלה פונה לצפון–צפון-מזרח, והוא בלוי ביותר: הבליה הכימית יצרה בו כוכים עמוקים ופוררה כמחצית ממנו. בתצלום ‭1.61‬ זו האסטלה הניצבת הרחוקה. תעתיק של שני צ

• איור ‭:1.60‬ תעתיק של שני הצדדים של אסטלה 90 הנראית בתצלומים בתצלום ‭.1.59‬ מימין מוצג תעתיק של הנותר מהכתובת בפנות הצפון-מזרחית הבלויה מאוד. משמאל מוצג תעתיק של הכתובת שבפנות הדרום-מערבית, פנות אשר רובה נשמרה ונראית משמאל בתצלום ‭.1.59‬ המקור לתעתיקי האסטלות: ‭Gardiner & Peet, 1952-1955‬ (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.61‬ הפנות הצפונית–צפון-מזרחית של שלוש אסטלות מאבן חול נובית אשר נותרו ניצבות באחת משורות האסטלות הנמצאות במקדש חתחור בסרביט אל-חאדם שבסיני. בין האסטלות הניצבות נראות אסטלות שנשברו, וחלקן העליון נפל. אף שפנות זו של שלוש האסטלות מתחממת בחודשי החורף פחות (משמעותית‭(!‬ מאשר הפנות הנגדית, הדרומית–דרום-מערבית, הן בלויות ביותר. הבליה הכימית פוררה את הסלע בפנות זו של שלוש האסטלות ויצרה בהן כוכים עמוקים. השורות הצפופות של הכתב ההירוגליפי המצרי נהרסו כמעט כליל. אסטלות אשר אחד מכוכי הבליה היה בהן

• תצלום ‭:1.62‬ השפעת הקפיאה על מכל מלא מים העשוי ברזל יציקה בעובי שישה מילימטרים. מכל המים הונח על כלי המכיל חנקן נוזלי קר ביותר, והדבר גרם לקפיאת המים במכל הברזל. המכל התרסק עקב הלחץ שהפעילו המים הקופאים – הם הגדילו את נפחם והפעילו על דפנות המכל לחץ שעוצמתו ‭ג"ק 140‬ לסמ"ר. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.63‬ סלעי גיר סדוקים במעלה החרמון. הסלעים התבקעו בשל קפיאה חוזרת ונשנית של המים שמילאו את הסדקים הרבים מדי חורף. הפעולה העיקרית הייתה בליה מכנית – ריסוק הסלעים עקב הלחץ הגדול שהפעילו עליהם המים תוך כדי קפיאתם. מובן כי עד שהמים קפאו, וכל אימת שהפשירו, הם גם הפעילו תהליכי המסה כימית. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.64‬ משברי גלים שוטפים את חוף שפיים-ארסוף ביום חורפי סוער. הרוח מסיעה רסס רב של מים מלוחים, ואלה מרטיבים את מצוקי החוף. הרסס נישא ברוח כעשן מעל למצוקים ונספג בכל דבר המצוי שם: סלעים, בניינים, מכוניות וכן הלאה. כשהמים המלוחים מתאדים, ההתגבשות מתחילה. גבישי המלח הגדלים גורמים לבליה מכנית. (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭:1.65‬ בית ליד שפת הים בתל-אביב. הוא נבנה בשנות השלושים של המאה ‭20-ה‬ והיה חשוף לרסס של מים מלוחים. התאדות המים גרמה לבליה מכנית של גידול גבישי מלח. כתוצאה מבליה זו הטיח התפורר, והלבנים התבלו והתפוררו. הבית שהיה מצפון לבית האופרה, צולם על ידי המחבר לפני שנהרס, בראשית שנות האלפיים (רון, ‭(2002–1970‬

• 1.8 בליה אורגנית

• תצלום ‭:1.66‬ הכותל המערבי. שבעה מיני צמחים צומחים בכותל, לרבות כמה צמחי צלף קוצני. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.67‬ חזזיות שהתפתחו על סלע גירני ברמת עבדת בנגב. הסלע הורטב במים על ידי המחבר לפני שצילם את החזזיות, כי חזזיות רטובות תופחות וצבען מתבלט. כשמסירים את החזזיות, מגלים שהסלע מתחתן בלוי (ראו תצלום ‭.(1.75‬ בתצלום נראים שלושה סוגי חזזיות: יושפית זהובה (כתום‭,(‬ הדוקית שחורה ובהירנית גירנית (אפור בהיר‭.(‬ (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.68‬ סלע גירני בלוי ומחוספס המצוי בחוף ים המלח. החספוס נובע מבליה שהפעילו אצות כחולות (ציאנובקטריה‭.(‬ (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.69‬ סלע גרניט ורוד בהר תמנע שמצפון לאילת. בליה כימית הופעלה על הסלע, חלקה על ידי מיקרואורגניזמים. אלה מצאו במישקים מחסה מפני חום ויובש קיצוני. הייתה זו אפוא בליה כימית אשר גרמה להתקלפותו של הסלע בהתאם למערך המישקים, לא בליה מכנית שנגרמה לכאורה עקב משרעי טמפרטורות רחבים באזור צחיח זה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.70‬ בליה ספרואידלית (התכדרות) בסלע יסוד בהר תמנע. זוהי בליה כימית, וחלקה הופעלה על ידי מיקרואורגניזמים אשר מצאו במישקים מחסה מפני חום ויובש קיצוני. הבליה פועלת בעיקר באמצעות הרחבת המישקים הקשתיים האופייניים לסלעים אלה. הצורות של קליפות קשתיות וכדור מוכתבות על ידי המערך הקשתי של המישקים, לא על ידי בליה מכנית הנגרמת לכאורה עקב משרעי טמפרטורות רחבים באזור צחיח זה. ראיה לכך היא העובדה כי הבלית שבין הקליפות השתנתה כימית. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.71‬ שורשי עץ שהתפתחו, העמיקו והסתעפו לתוך מישק בסלע גירני. השורשים גרמו לפירוק הסלע שהם חדרו לתוכו ליד פתח של מערת קבורה מתקופת בית שני. המערה נמצאת לרגלי הר צובה שבאזור הרי ירושלים. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.72‬ שורש עץ שהתפתח לאורך מישקים בסלע גירני בשולי בלוע קרסטי של מערת פער שליד סאסא. השורש משנה את כיוונו (מניצב לאופקי ושוב לניצב) בהתאם למערך השתי וערב האופייני של המישקים. התעבות השורש גרמה ללחצים חזקים, ואלה ביקעו את הסלע והרחיקו את שני חלקיו אלה מאלה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.73‬ גזע עץ אלון שהתפתח לאורך מישק בסלע גירני בבלוע קרסטי של מערת פער שליד סאסא. התעבות הגזע גרמה ללחצים חזקים, ואלה ביקעו את הסלע לשניים. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.74‬ עצים בקמבודיה אשר צמחו על מבנים ופסלים ולתוך החיבורים שבין האבנים המרכיבות את המבנים. העצים האלה פירקו מבנים רבים. מימין נראה פסל של בודהה אשר עוצב בדמות ראשו של מלך האימפריה החמרית במאה ‭.12-ה‬ הפסל נמצא בראש מקדש ביון שבאנגקור תום (העיר הגדולה‭,(‬ בירת אימפריית החמר הקמבודית הקדומה. משמאל נראים שרידי מקדש טה-פרום שליד אנגקור תום. המקדש הזה נבנה בסוף המאה ‭.12-ה‬ האקלים באזור זה הוא מונסוני. הג’ונגל כיסה את כל המתחם אשר הכיל את העיר ומקדשיה (אלה נעזבו באמצע המאה ‭.(15-ה‬ רוב הצמחי

• תצלום ‭:1.75‬ פסל של בודהה העשוי גושי אבן חול. הפסל נמצא במקדש ביון שבמתחם אנגקור תום בקמבודיה. שורשי עצים עולים בלחייו של הפסל. נוסף על העצים “התיישבו" גם חזזיות, אזוב וטחבים על הפסלים וכיסו את אבני החול החומות בהירות בגוונים של שחור, אפור, לבן וירוק. החזזיות גורמות לבליה ולפירור האבנים, הגילופים והפסלים. יש לנקותן כדי למנוע את הבליה וההתפוררות. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.76‬ אתר מאצ'ו פיצ'ו. המבנים וכל המדרגות החקלאיות אשר נראים בתצלום היו מכוסים בעצי הג'ונגל, עצים הנראים מסביב לאתר. הם בוראו החל ‭.1911-מ‬ בתצלום הקטן (למעלה משמאל) נראות מדרגות חקלאיות שצילם המחבר באתר ‭1981-ב‬ תוך כדי חשיפתן מעצי הג'ונגל. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.77‬ חילזון קדמום יהודה (לבנטינה‭.(‬ החילזון “התיישב" על סלע גירני מכוסה חזזיות בגבעת בית הכרם שבירושלים. האם החילזון מסוגל לנקב חורים בסלע גירני קשה? האם הוא מסוגל לפורר אותו? (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:1.78‬ חורי המסה כימית בסלע גיר בצפון הרי שומרון. החורים נוצרו על ידי קבוצה של קדמומים ש"התיישבו" על הסלע. (רון, ‭(2002–1970‬

• סיכום

• פרק 2 קרקעות

• תצלום ‭:2.1‬ אדמת חמרה באזור השרון. שימו לב למגוון הצבעים

• 2.1 מבוא

• 2.2 מהי קרקע?

• 2.3 קרקע מאובנת

• תצלום ‭:2.2‬ קרקע חרסיתית (סלע מקור בזלתי) באזור שדה נחום שבעמק בית-שאן

• 2.4 אופקי קרקע (soil horizons)

• 2.5 פרופיל קרקע (soil profile)

• 2.6 הגורמים להיווצרות קרקע

• 2.7 הרכב הקרקע

• תצלום ‭:2.3‬ משולש הקרקעות דיאגרמה להגדרת מרקם קרקעות (דן ואחרים, ‭(1964‬

• 2.8 זיהוי קרקעות

• תצלום ‭:2.4‬ אדמת חמרה המשמשת לגידולי תפוחי אדמה בשרון

• תצלום ‭:2.5‬ קרקעות לס באזור קיבוץ בארי

• תצלום ‭:2.6‬ קרקע רנדזינה, מדרגות חקלאיות חצובות בסלעי קירטון רכים. מערב עמק שכם שבמרכז הרי שומרון.

• 2.9 חקר תכונות הקרקע

• איור ‭:2.7‬ מפת קרקעות של ארץ ישראל

• איור ‭:2.9‬ הכרמל, מפת קרקעות

• איור ‭:2.8‬ הכרמל, מפה גאולוגית

• 2.10 הנחיות ללימוד נושאי הקרקעות

• סיכום

• פרק 3 תנועות בלית

• תצלום ‭:3.1‬ חוף עין התכלת בצפון נתניה. במרכז נראית דרך העפר אשר חצובה במצוק הכורכר ויורדת לחוף. הגלישה התרחשה מתחת לחווילה עם הבריכה שבצדו הימני התחתון של התצלום. (רון, ‭(2011–2002‬

• 3.1 הגורמים והתהליכים המפעילים תנועות בלית

• תצלום ‭:3.2‬ חוף געש שבשרון. בתצלום נראות מפולת גלישה והצלקת שזו הותירה במצוק הכורכר. (רון, ‭(2011–2002‬

• (רון, ‭(2002–1970‬

• 3.2 מיון סוגי תנועות הבלית

• איור ‭:3.6‬ מיון סוגי תנועות הבלית בהתאם לסוג התנועה ולחומר הנע (רון, 1979א: ‭(14‬

• 3.3 נפילות

• תצלום ‭:3.7‬ נפילת קרקע. במצוק קטן של ערוץ נחל בשרון, כשלושה מטרים גובהו, ניתק גוש של אדמת חמרה (לאורך סדק שהבליה הרחיבה) ונפל למטה. תוך כדי נפילת הקרקע נוצרו סדקים במצוק. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:3.8‬ דרדרות אשר יצרו שפיעי בלית לרגלי המצוק הגירני שבמדבר יהודה (דרומית למצדה‭.(‬ הבלית מצטברת בעיקר למרגלות המצוק, והשפיעים הגדולים הם בין המצוק לבין נחל מצדה. שפיעי הבלית נישאים עד למחצית גובהו של המצוק. אך שתהליכי הבליה באזור צחיח זה הם אטיים, ואף שהמצוק בנוי מסלעים גירניים ודולומיטיים קשים, תלילותו הרבה של המצוק והמישקים המתפתחים בו גורמים לדרדרת ולהצטברות של שפיעי בלית למרגלותיו. (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭:3.9‬ שפיעי בלית המצטברים ומתפתחים למרגלות מצוקים. ‭(1)‬ שפיע בלית הנוצר מדרדרת אחידה לאורך כל חזית המצוק; ‭(2)‬ שפיע בלית המתפתח במהירות רבה יותר לרגלי חריץ דרדרת. באותם המקומות שמתפתחים בהם מישקים וסדקים רבים וצפופים, הבליה פעילה יותר ומייצרת בלית רבה יותר אשר מידרדרת מטה. בקטעי מצוק אלה מתפתחים חריצי דרדרת, ואלה נראים כערוצים צרים ומצוקיים. צורתו של שפיע הבלית שלרגליהם היא כשל גזרת חרוט; ‭(3)‬ חריצי הדרדרת משווים לשיאי ההרים צורה של שיני מסור. לרגליהם מצטברים שפיעי הבלית הגדולים ביותר.

• תצלום ‭:3.10‬ שפיעי בלית רבים וגדולים למרגלות הצוקים שבהרי הדולומיטים המזרחיים (חלק מהאלפים בצפון איטליה‭.(‬ ההרים בנויים מסלעי דולומיט קשים, ואלה נסדקים לאורך מישורי המישקים אשר שכיחים בהם. בהרים הללו פעילים מאוד תהליכי בליה, בעיקר בליה מכנית עקב קפיאה. מי גשמים ומים המתקבלים מהפשרת שלגים מצטברים בסדקים וקופאים בתוכם לקרח. נפח הקרח גדול מנפח המים, ולכן הוא מבקע את הסלעים ומנתק אותם מהמצוקים התלולים. הסלעים המנותקים מידרדרים מטה ומצטברים כשפיעי בלית. במקומות אשר מתפתחים בהם חריצי דרדרת, מקומות ה

• 3.4 גלישות

• איור ‭:3.11‬ גלישה סיבובית לחלקיה ורכיביה. משטח הניתוק הראשי ומשטחי הניתוק המשניים קשתיים. המדרון התפרק לכמה גושים משניים מדורגים – גושים שגלשו תוך כדי סיבוב חלקי, “למטה והחוצה‭."‬ הגוש הקדמי ביותר נמצא בתחתית מפולת הגלישה והתפרק ברובו. במרומי מפולת הגלישה, בחזית המצוק שנחשף, מתגלה צלקת הגלישה הראשית. מעל לראש של כל גוש משני נוצרת צלקת משנית, אף היא מצוקית. סדקי מתח קשתיים נוצרים במעלה המדרון שמעל לצלקת – בעטרה ובצדי הגלישה. הסדקים האלה עלולים לגרום לגלישות קטנות נוספות. (רון, 1979א; ‭(Fairbridg

• תצלום ‭:3.12‬ הגלישה הקשתית במדרון חוואר הלשון מזרחית למעוז חיים. הצמחייה שבתחתית הצלקת גלשה ממרומיהמדרון. הגלישה עקרה ממקומו והזיזה את הכביש שעבר לרגלי המדרון, הרסה את שתי גדרות המערכת אשר היו ממזרח לכביש ופוצצה את המוקשים שהיו בין שתי הגדרות. דרך ביטחון וגדרות מערכת חדשות נסללו והוקמו מזרחית לאלו שנהרסו. חומר מהגלישה הגיע עד לשדות החומים שמימין. זווית המדרון שמעבר (מצפון) לצלקת הגלישה היא בת 28 מעלות; זו גם הייתה זווית המדרון באזור הגלישה לפני התרחשותה. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.13‬ קטע מהגלישה במדרון חוואר הלשון שממזרח למעוז חיים. מתחת לצלקת הראשית נראות כמה יחידות משנה המופרדות זו מזו בצלקות משנה. חלק ממפולת הגלישה התפורר לפירורי חוואר קטנים. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.14‬ מבט מרגל הגלישה במדרון חוואר הלשון שממזרח למעוז חיים אל הצלקת הראשית ויחידות המשנה. בחזית נראים זרמי בוץ ועפר וסדקים רדיאליים. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.15‬ צלקות גלישה במתלול חוואר הלשון המתנשא מעל לנפתולי נהר הירדן, דרומית לנהריים. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלומים ‭:3.17 ,3.16‬ בתצלום השמאלי נראה בית שחלקו התמוטט באזור לוס אנג'לס. הגורם להתמוטטות היה גלישת קטע מהמדרון אשר הבית נבנה עליו. בתצלום הימני נראה בית התלוי על בלימה במרומי מצוק באחד מחופי הימות הגדולות ‭.(Great Lakes)‬ חלק מהמצוק קרס עקב גידוד גלי הימה בבסיסו. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.18‬ שרידי הצריף שנהרס בדצמבר 1970 במפולת הגלישה בנאות הכיכר שמדרום לים המלח. מצוק חוואר הלשון שמעל לצריף גלש וקבר את הצריף אשר שימש כחדר אוכל. באסון נהרגו עשרים חיילים שהיו בצריף באותה העת. (רון, ‭(2011–2002‬

• איור ‭:3.19‬ חתך אופייני של מצוק החוף על שלוש שכבות הכורכר הבונות אותו (כורכרי רמת-גן, דור ותל-אביב) ושתי שכבות החמרה שביניהן (חמרת נחשולים וחמרת נתניה‭.(‬ (גבירצמן, תש"ן: ‭(43‬

• תצלום ‭:3.20‬ חוף סירונית בנתניה ביום חורף סוער מאוד ‭12)‬ בדצמבר ‭.(2010‬ גלים בגובה של למעלה מחמישה מטרים מכסים את שפת הים החולית למלוא רוחבה, מתנפצים בעוצמה רבה אל מצוקי הכורכר ומגיעים עד למדרגות הירידה לשפת הים שנבנו במצוק (ראו גם תצלום ‭.(1.64‬ בחורף זה התרחשו גלישות רבות מאוד לאורך קטעים רבים של מצוקי הכורכר בחופי הארץ. (רון, ‭(2011-2002‬

• תצלום ‭:3.21‬ גל מתנפץ אל מצוק ראש הנקרה. המים מגיעים לגובה של ‭25-כ‬ מטרים. המצוק מורכב מגיר הכולל שכבות דקות של צור (סלע משקע ימי‭.(‬ (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭:3.22‬ צניר מפותח במצוק הכורכר שבחוף גבעת עלייה ביפו ‭.(24.11.1987)‬ אורכו של הצניר (מימין לשמאל) 6 מטרים, גובהו בחזיתו ‭2.95‬ מטרים ועומקו החשוף ‭1.56‬ מטרים. כעבור 14 חודשים, בסוף ינואר ‭,1989‬ גלש המצוק שמעל לצניר. (רון, 1989א: ‭(128‬

• תצלום ‭:3.23‬ למעלה מוצגת גלישה אשר התרחשה ‭19-ב‬ בדצמבר ‭,1986‬ יום לפני שצולמה על ידי המחבר, במצוק הכורכר שליד הנמל העתיק של אפולוניה (צפון חוף הרצליה‭.(‬ לרגלי צלקת הגלישה “הטרייה" (צבעה הבהיר בולט) הצטברה המפולת לשפיע בלית. אורך הצלקת מדרום (מימין) לצפון הוא 24 מטר וגובהה 21 מטר. רוחב שפיע הבלית, בניצב למצוק, הוא 16 מטר (מדידות: צ' רון‭.(‬ כשישה שבועות מאוחר יותר צולמה התמונה התחתונה. בששת שבועות החורף הללו סחפו גלי הים את שפיע הבלית משפת הים הצרה. לפיכך המצוק נחשף שוב לתהליכי הגידוד. בחלק ה

• תצלום ‭:3.24‬ מפולת של גושי כורכר (כורכר תל-אביב‭.(‬ בתצלום נראית שכבת כורכר תל-אביב שבמעלה המצוק בחוף נתניה. שכבה זו רבודה מעל לחמרת נתניה החומה-אדמדמה. הגושים הגדולים שלרגלי המצוק ניתקו ונפלו מראש המצוק, כיוון שהיו תלויים על בלימה מעל לצנירים אשר התפתחו בחמרת נתניה. (רון, ‭(2002–1970‬

• אפולוניה

• צפונית לאפולוניה

• חוף סידנא עלי (הרצליה)

• מכון וינגייט

• תצלום ‭:3.25‬ כבישים אשר נהרסו ונחסמו בגלישות במדרונות הרי לונגשאן שבמערב מחוז סיצ'ואן בסין. הגלישות נגרמו בעקבות רעידת האדמה החזקה אשר התחוללה שם ‭12-ב‬ במאי ‭,2008‬ רעידה שעוצמתה הייתה ‭8.0‬ בסולם ריכטר. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.26‬ אגם טננגשאן במחוז סיצ'ואן שבסין. האגם (משמאל) נוצר בעמק הנהר לאחר שרעידת האדמה גרמה לגלישה ענקית. מיליוני טונות של אדמה וסלעים גלשו מהמדרונות שמעל לנהר וחסמו את זרימתו (במרכז‭.(‬ במדרון ניכרת צלקת גלישה גדולת ממדים למלוא גובהו וצלקות נוספות בצדדיו. המים הגואים איימו לפרוץ את החסימה ולגרום לשיטפון נרחב ורב-הרס במורד הנהר. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.27‬ האגם אשר נוצר והציף את עמק הנהר ג'יאן (נהר הזורם באזור רעידת האדמה החזקה הנ"ל) שבמערב מחוז סיצ'ואן בסין. גלישת ענק חסמה את עמק הנהר (משמאל לנראה בתצלום האמצעי ובתצלום התחתון) וגרמה להיווצרות אגם גדול מאחורי מפולת הגלישה. התמונה העליונה צולמה שנתיים לפני רעידת האדמה, האמצעית צולמה שלושה ימים לאחר רעידת האדמה והגלישה, ואילו התמונה התחתונה צולמה שבוע לאחר הגלישה. בארבעת הימים שחלפו בין התצלום השני לתצלום השלישי עלה מאוד מפלס האגם – מימיו הציפו את כל העמק ואף את תחתית המדרונות. המים הג

• 3.5 זרימות

• תצלום ‭:3.28‬ זרימת בוץ שהרסה וקברה חלק מהבתים ביישוב במדינת אל סלוודור. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.29‬ מפולת בוץ שהתרחשה בפיליפינים ‭17-ב‬ בפברואר ‭.2006‬ הבוץ זרם במורד מדרון תלול של אפר וולקני לאחר שגשמים עזים ירדו באזור. המפולת קברה תחתיה כפר אשר נבנה לרגלי המדרון, בעמק שבינו לבין הנהר, וגרמה למותם של 1800 בני אדם. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.30‬ להאר ‭(lahar)‬ לוהט נוצר בעקבות התפרצותו האדירה של הר הגעש פינטובו שבפיליפינים ביוני ‭.1991‬ תצלום לוויין: USGS (רון, ‭(2011– 2002‬

• 3.6 מפולת שלגים (avalanche)

• תצלום ‭:3.31‬ הרי הרוקי הקנדיים – שלג “מועף" על ידי רוח חזקה אשר נושבת מצדו האחורי של ההר ונראה מעבר לפסגה כשובלי שלג. השלג נוחת במדרון שב"צל" הרוח (בחזית התצלום) ומצטבר עליו. (רון, ‭(2011–2002‬

• איור ‭:3.32‬ שכבות של שלג שהורבדו ונדחסו על גג של בית בהרי האלפים. בשל השוני בצפיפות שכבות השלג ניכרים הבדלים בין השכבות (או מישורי השיכוב) במצבור השלג. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.33‬ מנגנון היצירה של מפולת שלגים. זו על זו נערמות שכבות מתחלפות של שלג חדש, שלג ישן ורובדי מיקפא וקרח בעלי צפיפויות שונות. השלג נערם ב"תלתלים" בפסגת מדרון מושלג ובצדו המוסתר מהרוח של המדרון. הדבר מחליש את יציבות השלג במדרון התלול ועלול לחולל מפולת שלגים. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.34‬ "תלתל שלג" תלוי על בלימה בראש מדרון בהרי האלפים שבשוויץ. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.35‬ כדורי שלג במדרון מושלג בקליפורניה (רון, ‭.(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.36‬ הרי האלפים בצרפת – גדרות ועצים מגנים מפני התפתחות כדורי שלג במדרון תלול ומושלג. (רון, ‭(2011–2002‬

• תרגיל ‭:7‬ בתצלום נראית העיירה אנדרמט שבשוויץ אשר שוכנת לרגלי הר מושלג (רון, ‭.(2011–2002‬ לפי התצלום, אילו אמצעים ננקטו כדי להגן על העיירה מפני מפולות שלגים?

• תצלום ‭:3.37‬ מיון מפולות שלגים בהתאם לתנאי היווצרותן ולתנועתן. (רון, ‭(2011–2002‬

• איור ‭:3.38‬ מפולת שלגים גושית א. תחילת המפולת – שכבת השלג הבלתי-יציבה, ויחד אתה כל הגוש של שכבות השלג אשר רבודות מעליה, מתפרקים ומתחילים לגלוש במורד המדרון. ב. במהלך תנועתו הגוש מתפורר ומתפרק. הוא גורר בדרכו כמות רבה של שלג, כולא כיסי אוויר, ואלה נדחסים ומתפרצים תוך כדי יצירת גלי הדף. גלי ההדף מחלישים עוד יותר את יציבות המדרון ומגדילים את ממדי המפולת. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.39‬ מפולת שלגים באתר סקי בצפון-מזרח קליפורניה. המפולת החלה כמפולת גושית לאורך קו שבר שנוצר בשכבות השלג, לא רחוק מהפסגה המושלגת (למעלה משמאל‭.(‬ העטרה שמעל לצלקת הגלישה נראית בבירור. מפולת השלגים גלשה במורד השלוחה, "נפלה" כמפל שלג מעל למצוק המתנשא מעל למדרגת המדרון הנמוכה יותר וגלשה מעל למדרגה הזו במפל נוסף אל מדרון אתר הסקי. המפולת המשיכה לנוע במהירות גדולה מאוד, לרבות כיסי האוויר אשר נכלאו בשלגי המפולת. במפולת השלגים הזו נהרגו שבעה בני אדם שגלשו באתר הסקי. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.40‬ מפולת שלגים ענקית בהרי קרקורם שבצפוןמערב הודו – צפונית לקשמיר, על גבול סין. במפולת השלגים הזו גלשו ‭50,000-כ‬ טונות של שלג במהירות של 100 מטרים בשנייה, כלומר 360 קילומטרים בשעה. המהירות העצומה והגובה הרב של מפולת השלגים הזו נגרמו עקב לכידת כיסי אוויר גדולים ורבים מתחת למפולת השלגים ובתוכה, ואלה הקטינו מאוד את החיכוך עם הקרקע. גלי ההדף הרבים שיצר האוויר הדחוס הגדילו את ממדי מפולת השלגים, האיצו את גלישתה ו"העיפו" לגובה רב כמויות ניכרות של שלג. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.41‬ מזחלת שלג ממונעת גולשת במדרון מושלג תלול. קו שבר קשתי מתחיל להתפתח מעל לגולש. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.42‬ גולש סקי במדרון מושלג תלול מאוד חולל מפולת שלגים גושית. תחילתה נראית בתצלום השמאלי והמשכה בימני. (רון, ‭(2011–2002‬

• 3.7 זחולת

• איור ‭:3.43‬ זחולת. הקרקע והסלעים החרסיתיים ספוגי רטיבות זוחלים ללא הפסק באטיות רבה מאוד במורד המדרון. עצים, עמודים, גדרות, מבנים ושכבות סלע נעים באטיות רבה יחד עם פני השטח. הם נוטים באטיות כלפי מורד המדרון, ולבסוף מאבדים את שיווי המשקל ונעקרים או מתמוטטים. ‭(Strahler & Strahler, 1997)‬

• 3.8 תנועות בלית מורכבות

• איור ‭:3.44‬ מפת אזור צ'ימבוטה והרי האנדים שממזרח לו. מוקד רעידת האדמה היה בקרקעית הים, כחמישים קילומטרים דרומית-מערבית לעיר (באיור הוא מתואר על ידי עיגול שחור‭.(‬ תחום ההשפעה ההרסנית של רעידת האדמה השתרע מהאוקיינוס השקט עד לקו הקשתי האדום-שחור המסומן במפה. העיירה יונגאי והכפר רנרהירקה נחרבו בגלישה המורכבת הענקית שחוללה רעידת האדמה. העיירה והכפר שכנו בעמק קייחון דה ויילס, בין רכס הקורדיליירה בלנקה שממזרח – רכס הרים זה כולל את הגבוהים שבהרי האנדים בפרו (במפה הם צבועים בצבע החום-שחור הכהה ביותר) –

• תצלום ‭:3.46‬ המצוק בפסגתו הדרומית של ההר נוואדו וסקראן. בראשו מצוי קרחון, ולרגליו קרחון נוסף, מצבורי שלג וטעונת קרחונית ‭“)‬מורינות‭.("‬ גובה המצוק ‭900-כ‬ מטרים. במצוק ניכרות צלקות שהותירו בו שתי גלישות גדולות ממדים. הראשונה התרחשה ‭,1940-ב‬ כשלושים שנים קודם לתצלום השחור-לבן שמשמאל (לפני רעידת האדמה‭.(‬ השנייה התחוללה ‭,1970-ב‬ שלושים ושמונה שנים לפני שצולמה התמונה הצבעונית שמימין. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.45‬ ההר נוואדו וסקראן, הגבוה בהרי הקורדיליירה בלנקה שבהרי האנדים בפרו. פסגתו הצפונית מתנשאת לגובה של 6768 מטר, ואילו פסגתו הדרומית נמוכה ממנה ‭14-ב‬ מטרים. הגלישה המורכבת התחוללה כתוצאה מגלישת פלח עצום של המצוק המוצל, גלישה אשר הותירה צלקת ענקית מתחת לפסגה הדרומית (הנמוכה יותר) של ההר. התמונה שלעיל צולמה על ידי המחבר כעשר שנים לאחר המפולת.

• איור ‭:3.47‬ ההר נוואדו וסקראן ופסגתו הדרומית המצוקית. המצוק בנוי מסלע גרנודיוריט, וגובהו היחסי הוא 900 מטר. מהמצוק גלש קטע גדול ממדים, נפל על הקרחון שמתחתיו וחולל מפולת של שלג, קרח וטעונת רבה. המפולת הזו ריחפה מעל לכיסי אוויר שנלכדו מתחתיה במהירות רבה של 240 קילומטר בשעה. מסת הסלעים, הטעונת, הקרח והשלג נעה בעיקר לאורך עמק יאנגנוקו, גיא אשר ערוצו מתנקז (בניצב להרים) לנהר ריו סנטה בעמק הראשי שלרגלי ההרים. “ריחופה" של מסת החומר העצומה גבוה מעל לכיסי האוויר אפשר לה לשטוף ולכסות שטחים נרחבים מעל לער

• תצלום ‭:3.48‬ משמאל נראית העיירה יונגאי לפני רעידת האדמה והגלישה המורכבת הענקית במאי ‭.1970‬ מימין נראה האתר לאחר המפולת – העיירה נמחתה כליל. ברקע נראה ההר המושלג, נוואדו וסקראן. בחלקו השמאלי מתנשאת פסגתו הדרומית המצוקית, שם החלה מפולת הגלישה. המפולת דילגה מעל לגבעה אשר מתנשאת לגובה של 150 מטרים מעל הגיא המוסתר מאחוריה. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭:3.49‬ סלע גרנודיוריט שנפחו ‭350-כ‬ מטר מעוקב. הסלע הזה התמוטט מהמצוק שבפסגה הדרומית של ההר נוואדו וסקראן וגלש‭"-‬ריחף" למרחק של 14 קילומטרים בתוך שלוש וחצי דקות (מהירות של 240 קילומטר בשעה) בצהרי יום ראשון, ‭30-ה‬ במאי ‭.1970‬ הגוש הענקי הזה עבר דרך העיירה יונגאי (כחלק ממסת הגלישה המורכבת והענקית‭,(‬ הרס כל דבר שנקרה בדרכו ו"נתקע" בקצה התחתון של העיירה ההרוסה (הבית שמשמאלו נבנה אחרי הגלישה‭.(‬ התמונה צולמה בינואר ‭,1981‬ עשר וחצי שנים לאחר הגלישה. גובהם של שני הילדים אשר עומדים ליד הסלע

• פרק 4 חופים

• תצלום ‭4.1‬ שפת ים חולית רחבה מדרום לאשדוד. בעורפה של שפת הים, בחוף, משתרעת רצועה רחבה של חוליות (דיונות‭.(‬ החול הוסע על ידי זרמי הים מהדלתה של הנילוס והורבד על שפת הים על ידי הגלים. החול מרחף במים שבקרבת החוף ומוסע (באלכסון) אל שפת הים על ידי הגלים החלשים (הגלים נעים עם כיוון הרוח לדרום-מערב‭.(‬ לאחר התייבשות החול הסיעו אותו הרוחות אל עבר החוף ועיצבו את מצבור החולות לחוליות. (רון, ‭(2011-2002‬

• הקדמה

• 4.1 קו החוף

• 4.2 שפת הים

• איור ‭4.2‬ יחידות הנוף באזור של חוף חולי. ‭(Press & Siever, 2001: 384)‬

• 4.3 גלים בים

• איור ‭4.3‬ תנועתה של פרודת מים בתוך גל בים ‭– A‬ במים עמוקים תנועתה הסיבובית של פרודת המים היא מעגלית. רדיוס הסיבוב של פרודת המים קטן ככל שמעמיקים מתחת לפני הגל, ובעומק השווה למחצית אורך הגל הוא מתקרב לאפס. ‭– B‬ גם במים רדודים ‭B)‬ איננה קרקעית הים) רדיוס הסיבוב של פרודת המים קטן ככל שמעמיקים מתחת לפני הגל, אך בד בבד תנועתה נעשית סגלגלה (אליפטית) ופחוסה יותר ככל שהמים רדודים יותר (ככל שמתקרבים אל הקרקעית‭.(‬ מקרא: ‭.1‬ כיוון התקדמות הגל ‭.2‬ רום הגל ‭.3‬ אפיק הגל. (רון, ‭(2011-2002‬

• איור ‭4.4‬ חלקי הגל ותנועתה של פרודת מים בתוך גל בים פתוח ועמוק. כל מעגל מייצג את מסלול הסיבוב של פרודת מים יחידה. קוטר הסיבוב קטן עם העומק: בעומק של מחצית אורך גל, קוטר הסיבוב הוא רק ‭4%‬ מקוטר הסיבוב בפני המים. ‭(Press & Siever, 2001: 377)‬

• תצלום ‭4.5‬ משברי גלים במים רדודים בהוואי: בועות האוויר שלוכד הגל הנשבר יוצרות קצף לבן. תחתית המשבר מתחככת בקרקעית החולית וסוחפת יחד אתה חול לכיוון שפת הים. (רון, ‭(2011-2002‬

• תצלום ‭4.6‬ משברי גלים. משמאל נראים המים הרדודים שבקרבת החוף בתל-ברוך, ומימין נראית שפת הים בנתניה (חוף סירונית דרום) אשר צולמה ביום סוער ובים גבה-גלי (ראו גם איור ‭3.19‬ ותצלום ‭.(4.63‬ משברי הגלים הגבוהים מתחילים במרחק גדול מהחוף. שפת הים נשטפת על ידי הגלים – אלה מדלגים מעל חלקו הצפוני (הימני) של שובר הגלים המנותק מהחוף ומציפים חלק גדול מלשונית החול (פירוט יוצג בהמשך‭.(‬ שובר הגלים נבנה במרחק של 180 מטרים מקו החוף המקורי ( תצלומים ‭,(4.62 ,4.61‬ אך משברי הגלים מתחילים הרחק ממנו (מערבה, בים‭.(‬

• תצלום ‭4.7‬ מצוק כורכר בחוף הבונים: צניר מפותח בעל חתך רוחב אליפטי. החוף הסלעי עשוי גבעות כורכר נמוכות אשר מצויות באזור שפת הים ומגיעות עד לתוך הים הרדוד. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.8‬ צניר מפותח בצורת משפך במצוק הכורכר שבחוף פלמחים. גובהו עד למצחת הצניר, ועומקו בתחתיתו כארבעה מטרים. השהייה בתחתיתו מסוכנת, כי המצוק שמעליו עלול לקרוס. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.8‬א מצוק הכורכר בחוף פלמחים (ראו תצלום ‭(4.8‬ לאחר שקרס וגלש ‭.13.3.2011-ב‬ התמונה צולמה על ידי אנשי פיקוד העורף – הללו פינו את גושי הכורכר שגלשו כדי לנסות לאתר נפגעים. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.9‬ גלים נשברים אל טבלת הגידוד ואל הסלעים הניצבים מעליה בחוף הבונים. בהישברם הגלים קולטים בועות אוויר, ואלו יוצרות קצף לבן המאפיין משברי גלים. הגלים אשר נשברים אל החוף חודרים לכל מלוא אורכו של צניר הגידוד, דוחסים את האוויר שבצניר ויוצרים פיצוץ. הפיצוץ גורם להתזה חזקה של מי הגל (החוצה‭,(‬ כמו גם להחלשת סלע הכורכר ולהעמקת הצניר. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.10‬ צנירי גידוד בחוף ים סוף. גוש הסלע דמוי הפטרייה המופיע בשני התצלומים שלעיל ובאיור שבהמשך נמצא בקצה הדרומי של חצי האי סיני אשר מפריד בין מפרץ שארם א- שייח למפרץ שארם א- מויה. הוא נותק מקצה חצי האי עקב גידוד הגלים וניצב בתוך הים. הגלים יצרו צנירים בגוש הסלע ועיצבו אותו בצורת פטרייה. בתצלום הימני הוא נראה בעת שפל – צניריו מצויים מעל למים, כמו גם הצניר שמימינו (בקצה חצי האי‭.(‬ בתצלום השמאלי נראה אותו הסלע בעת גאות – צניריו שקועים למלוא גובהם במי הים. ההפרש בגובה מפלס הים בעת הגאות ובעת

• מיפוי: צבי רון

• תצלום ‭4.11‬ צנירי גידוד בחוף ים סוף בעת השפל. הצנירים נמצאים סמוך לקצה הדרומי של חצי האי המפריד בין מפרץ שארם א-שייח לבין מפרץ שארם א-מויה שבדרום סיני. חתך הרוחב של הצניר הוא של שתי קשתות – האחת מעל לשנייה, כעין תמונת ראי של הספרה ‭.3‬ גובה הצניר כמטר וחצי. חלקו התחתון של הצניר נוצר בגאות רגילה, וחלקו העליון נוצר בגאות הקפיצה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.12‬ זוג צנירים דו-קומתי, הגבוה מעל לנמוך, אשר נוצרו בסלעי אבן גיר קרסטית באל-נידו שבחוף המערבי של האי פלאוואן (דרום-מערב הפיליפינים‭.(‬ בחוף הזה הפרש הגבהים בין הגאות לשפל הוא כמה מטרים. חתך הרוחב של הצנירים הוא של מעין שתי קשתות – האחת מעל לשנייה, כעין תמונת ראי של הספרה ‭.3‬ גובה הצניר הכפול הוא כארבעה מטרים. הגלים יצרו צנירים בגוש הסלע שמאחורי הנערה (בחזית התצלום‭.(‬ צורתו של הסלע היא כשל פטרייה אשר הופרדה ממצוק החוף (ראו גם תצלום ‭.(4.97‬ (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.13‬ שפת הים בנתניה בחורף סוער. אם הים שקט, רוחבה של שפת הים החולית הוא ‭20-כ‬ מטרים. בתצלום רואים אותה מוצפת – מי הים וגליו מגיעים עד למרגלות מצוק הכורכר. לרגלי המצוק הקימו סוללה של סלעי גיר גדולים וכבדים. הסלעים האלה הובאו ממחצבה כדי להגן על מרגלות המצוק מפני גידוד הגלים ויצירת צנירים. עם הזמן הגלים הגבוהים הצליחו להתחתר בחול שבבסיס הסוללה ולמוטט אותה, ומאז הם מצליחים לשחוק שוב את רגלי המצוק. (רון, ‭(60 :1982‬

• תצלום ‭4.14‬ גלישת המצוק בחוף צוקי ים (סמוך לשושנת העמקים‭,(‬ צפונית לנתניה. הגלישה התרחשה ‭30-ב‬במאי 2009 בשעה 3 בלילה. הראל ברלין ישן למרגלות המצוק, נקבר מתחת לשפיע הבלית אשר יצרה מפולת הגלישה ונהרג. (רון, ‭(2011–2002‬

• איור ‭4.15‬ רפרקציה של גלים, שינוי כיוון הגלים וחלוקת האנרגיה שלהם בחוף מפורץ ובקרבתו. ‭(Strahler & Strahler, 1997)‬

• איור ‭4.16‬ רעידת אדמה חזקה אשר מתרחשת בקרקעית הים גורמת להעתקת הקרקעית, להרמה של עמודת מי הים ולהתחוללות צונמי. רעידת האדמה אשר התחוללה בים ‭26-ב‬ בדצמבר 2004 ממערב לצפון האי סומטרה שבאינדונזיה גרמה להעתקת כחמישה מטרים לאורך ‭110-כ‬ קילומטר. בים העמוק מהירות גלי הצונמי מסחררת ואורכם גדול מאוד, אך גובהם קטן מאוד. לעומת זאת בים הרדוד אורך הגלים ומהירותם פוחתים מאוד, וגובה הגלים גדל מאוד – גלי הצונמי אשר שוטפים את החוף הם משברים ענקיים. ‭(Press & Siever, 2001: 424)‬

• איור ‭4.17‬ כשגל צונמי נע באוקיינוס העמוק, מהירותו ואורכו גדולים מאוד וגובהו קטן מאוד. (רון, ‭(2011–2002‬

• איור ‭4.18‬ כשגל צונמי מתקרב לחוף, מהירותו ואורכו קטנים מאוד וגובהו גדול מאוד. (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭4.20‬ ירידת מפלס מי הים ונסיגת המים מהחוף בתאילנד הקדימו בכמה דקות את גל הצונמי שהגיע ושטף את החוף בעוצמה הרסנית ‭.26.12.2004-ב‬ מפלס מי הים הרגיל, לפני ירידתו בעקבות התחוללות הצונמי, מסומן משמאל בקו המרוסק. עם ירידת המפלס קו המים נסוג עד לקו המנוקד אשר מסומן בפינה הימנית העליונה של התצלום. (רון, ‭(2011–2002‬

• איור ‭4.19‬ בהתקרב גלי הצונמי לחוף (מחוץ לאיור, מימין) אמפליטודת הגלים (גובהם) גדלה ואורך הגל מתקצר. בחזית הגל חלה ירידה של מפלס מי הים היוצרת צורת תלם, והדבר גורם לנסיגה של מי הים מהחופים. (רון, ‭(2011–2002‬

• איור ‭4.21‬ מימין: מפה של מצר סונדה והר הגעש קרקטואה אשר התפוצצותו חוללה צונמי ‭1883-ב‬ (וינצ'סטר, ‭.(2009‬ משמאל: תצלום של נחשול הצונמי ששטף את החוף בתאילנד ‭.26.12.2004-ב‬ (רון, ‭(2011–2002‬

• 4.4 תהליכי הרבדה לאורך החופים

• 4.5 מיון חופים

• 4.6 תהליכי עלייה ושקיעה של חופים

• תצלום ‭4.22‬ הולנד וצפון-מערב גרמניה בתצלום לוויין. בתצלום נראה האזור הצפון-מערבי של הולנד מימת איסל ועד לשפך נהר וזר בגרמניה (נהר שבשפך הטבוע שלו נמצאת עיר הנמל ברמרהפן) ולשפך נהר אלבה הטבוע (במעלה הנהר נמצאת עיר הנמל המבורג‭.(‬ אזור זה היה יבשה בתקופה הקרחונית האחרונה, תקופה אשר מפלס האוקיינוסים היה נמוך יותר בה. בתצלום שבמסגרת מוצגת הגדלה של אזור פולדרים. תצלום לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2000–1985‬

• איור ‭4.23‬ חופים עולים ‭,(+)‬ חופים שוקעים ‭(-)‬ וחופים יציבים ‭(O)‬ בהשוואה למפלס פני הים כיום. באיור נראה בבירור שמרבית החופים העולים נמצאים באזורים הגאוגרפיים הגבוהים – קרוב יותר לקטבים (הצפוני והדרומי) ובקרבת שרשרות של הרים גבוהים. באזורים האלה יש הפשרה רבה, כלומר הצטמצמות וירידה ניכרת במספר הקרחונים. הדבר גורם להפחתה במשקל המכביד על אזורים אלה, וכתוצאה מכך חלה בהם עלייה איזוסטטית. בחצי הכדור הצפוני התופעה בולטת לאורך חופי סקנדינביה, חופי צפון אירופה, חופי צפון אסיה, חופיה הצפוניים של אמריק

• 4.7 תהליכי בנייה והרס של חופים

• 4.8 תהליכי הרס וגידוד – חוף נסוג

• איור ‭4.24‬ מיון חופים בהתאם לארבע קבוצות התהליכים הפועלים עליהם – עליית החוף, שקיעתו, בנייה בחוף והרס החוף – ולשילובים ביניהם. בגזרת המעגל EA החוף בעיקר עולה וגם קצת נבנה, בגזרה AC החוף בעיקר נבנה וגם קצת עולה, בגזרה ‭CZ'‬ החוף בעיקר נבנה וגם קצת שוקע, בגזרה ‭Z'S‬ החוף בעיקר שוקע וגם קצת נבנה, בגזרה SR החוף בעיקר שוקע וגם קצת נהרס, בגזרה RD החוף בעיקר נהרס בעיקר וגם קצת שוקע, בגזרה DZ החוף בעיקר נהרס וגם קצת עולה ובגזרה ZE החוף בעיקר עולה וגם קצת נהרס. ברביע הימני העליון של המעגל החוף עולה וגם

• 4.9 חוף מתקדם – חופים נבנים

• איור ‭4.25‬א מפת הפריסה העולמית של שוניות אלמוגים. (לויה וקליין, ‭(1994‬

• תצלום ‭4.25‬ב שונית אלמוגים הנמצאת בצמוד לחוף טרופי. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.26‬ מדף שונית האלמוגים בשמורת חוף אלמוג שבדרום אילת. בתצלום הימני נראה המצפה התת-מימי בשמורת חוף אלמוג. בתצלום השמאלי נראית שונית האלמוגים במבט צפונה ממרפסת המצפה התת-מימי. שונית האלמוגים במפרץ אילת היא הצפונית ביותר בעולם. (רון, ‭(2011–1990‬

• איור ‭4.27‬ תרשים תלת-ממדי של שונית אלמוגים לחלקיה. בשכבות העליונות והקדמיות יש אלמוגים חיים ופעילים. מתחתם ומאחוריהם יש שונית מתה אשר הייתה לסלע גירני. (רון, ‭(א1979‬

• תצלום ‭4.28‬ פברואר ‭– 2006‬ זרימה שיטפונית מוואדי אל-יותום אשר מתנקז מהרי אדום אל הערבה מצפון לעקבה. מבט מהאוויר מזרחה לעבר ירדן. השיטפון המשיך דרך מלחת אילת שבדרום הערבה אל ראש מפרץ אילת, מזרחית לאזור בתי המלון של אילת (למטה מימין‭.(‬ השיטפון הזרים סחף רב למפרץ ודרכו גם ללגונה המלאכותית שנחפרה מהים למלחת אילת, מזרחית לבתי המלון. הסחף ריחף במי המפרץ והלגונה, העכיר את מי הים, מנע חדירת קרני אור לתוכם, ולבסוף שקע לאטו ימים מספר לאחר השיטפון. תצלום אוויר: אלבטרוס, באדיבות רשות ניקוז ערבה. (רון, ‭(

• תצלום ‭4.29‬ שונית אלמוגים באי אוקינאווה שביפן. התצלום הימני הוא ‭,1997-מ‬ לפני שנפגעה השונית מהתחממות הים. התצלום השמאלי הוא מ- ‭,2006‬ לאחר הפגיעה בשונית עקב עליית הטמפרטורה בכשתיים וחצי מעלות צלזיוס. במשך עשור נכחדו ‭19%-כ‬ משוניות האלמוגים בעולם, אך באוקינאווה נכחדו כבר ‭70%-כ‬ משוניות האלמוגים. ‭(Loya et al., 2001)‬

• תצלום ‭4.30‬ שונית אלמוגים המצויה בשעות השפל מעל לגובה פני הים. השונית הזו נמצאת בדרום-מזרח מפרץ סואץ, דרומית לא-טור. האלמוגים בשונית אינם חיים ואינם פעילים עוד. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.31‬ שוניות אלמוגים מתות בעקבות רעידת האדמה ‭.24.12.2004-ב‬ רעידת האדמה גרמה להעתק ולהרמת השונית לגובה של כחמישה מטרים מעל לפני הים. השוניות המתות הללו משתרעות לאורך 110 קילומטר על החוף שממול לאי סימאולוי ‭(SIMEULUE)‬ הנמצא ליד מוקד הרעש ממערב לחופי סומטרה באינדונזיה. (תצלום זה הופיע בדצמבר 2005 במגזין ‭(National Geographic‬

• תצלום ‭4.32‬ מישור גירני נרחב באזור שארם א-שייח, בין ים סוף לשארם א-מויה. המישור הגירני הוא שונית אלמוגים נרחבת לשעבר, אשר בשל העלייה הטקטונית של החוף הייתה ליבשה. הקצה השטוח של חצי האי אשר מפריד בין שארם א-מויה לשארם א-שייח בנוי אף הוא משונית כזו שהורמה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.33‬ מימין נראה זר שוניות צר במפרץ אילת, צפונית לראס נצרני. על קו ההעתק שממזרח לשונית (מימינה) הים מעמיק “בבת אחת‭,"‬ ועומק המים מגיע ‭30-ל‬ מטר ואף יותר. בקצה המזרחי (ימני) שלה השונית מסתיימת בקיר אנכי שגובהו 30 מטרים. במקומות שהחוף רחוק יותר מקו ההעתק, רוחב השונית גדל. התצלום השמאלי מציג מבט מקרוב בשונית אלמוגים. (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭4.34‬ זר שוניות ושונית מחסום המתפתחים בצמוד לחוף ובקרבתו, אך לא ליד הדלתה. ‭(Strahler & Strahler, 1997)‬

• תצלום ‭4.35‬ חלק משונית המחסום הגדולה באוסטרליה, ומבט מהאוויר בקטע מוגדל מאוד שלה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.36‬ תצלום לוויין של צפון-מזרח אוסטרליה ושל קטע נרחב משונית המחסום הגדולה. למעלה מימין מסומן בנקודות מיקומה של השונית על מפת אוסטרליה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.37‬ תצלומים של מצרי טיראן המחברים את ים סוף עם מפרץ אילת ומפרידים בין חצי האי סיני לאי טיראן. זרים של שוניות אלמוגים מאובנות שהורמו אל מעל לפני הים בונים את מישורי החוף של האי טיראן ושל חוף סיני שממערב לו. מקבילים להם זרי שוניות חיות נרחבים הנמצאים במים הרדודים, בעיקר בחופים הצפוניים של האי טיראן ובינו לבין החוף הסעודי שממזרח לו. זרי השוניות מצמצמים את רוחב המצרים. במרכז המצרים מצויים (באלכסון) ארבעה איי שוניות, ואלה יוצרים שוניות מחסום המחלקות את המצרים לשני מעברים צרים. השוניות האלו ה

• תצלומים ‭4.38‬ ו- ‭4.39‬ שוניות טבעתיות ‭(atolls)‬ שהתפתחו סביב איים געשיים באוקיינוס השקט. למעלה נראית שונית טבעתית שהתפתחה במורדותיו הטבועים במים רדודים של הר הגעש. ההר נהרס בהדרגה על ידי תהליכי הבליה, הסחיפה והגידוד. למטה נראה המקום לאחר שהאי הגעשי שקע לחלוטין ואינו בולט עוד מעל לפני הים. מים עמוקים מקיפים את השוניות הטבעתיות “מבחוץ‭,"‬ ולגונה המוקפת על ידי השוניות נמצאת במקום אשר היה בו האי שנסחף, גודד ושקע. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.40‬ מנגרובים מסוג אביצניה צומחים במפרץ אילת בים הרדוד שבחוף שורת אלמונקטע, צפונית לראס נצרני שבדרום-מזרח חצי האי סיני. שורשי אוויר מסתעפים משורשי העצים, והם זקופים מעל המים כאילו היו צנרנים (שנורקלים‭.(‬ מטרת שורשי האוויר היא לאפשר חדירת אוויר לשורשי העצים, כיוון שאלה לא יכולים להתפתח ללא אוויר (ידוע שהאוויר אינו יכול לחדור דרך המים‭.(‬ העצים מתנשאים לגובה של כחמישה מטרים מעל לפני המים. עומקם של המים כמטר, ושורשי האוויר בולטים כמטר מעל לפני המים. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.41‬ שונית אלמוגים ומנגרובים במפרץ אילת. השונית נמצאת במי הים הרדודים של חוף שורת אלמונקטע, צפונית לראס נצרני שבדרום-מזרח סיני. האלמוגים התפתחו על מצע סלעי ממזרח לרצועת המנגרובים. האחרונים צומחים על תשתית של סחף עדין, לוכדים את הסחף הזה ומונעים ממנו להגיע אל המים שבאזור השונית ולהעכירם. השונית אינה רצופה, ויש בה “חורים" חסרי אלמוגים. למעלה מימין נראית ספינה אשר עלתה על שרטון בשולי השונית. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.42‬ דלתה בבנגלדש – עצי מנגרובים אשר צומחים ביבשה. תחילתם של המנגרובים בים רדוד. סחף עדין רב זרם באפיקי הדלתה, נלכד בסבך של עצי המנגרובים ושורשי האוויר שלהם, וכתוצאה מכך גרם לייבוש הים ועשייתו ליבשה. בעת התחוללות סערות צונמי או טייפונים המנגרובים מגנים במידה רבה על החופים שמאחוריהם. (רון, ‭(2011-2002‬

• איור ‭4.43‬ שלבי הבנייה של דלתה, ‭.F-ל A-מ‬ הנהר מתפלג לזרועות. ‭(& Strahler, 1997 Strahler)‬

• איור ‭4.44‬ מבנה דלתה וסוגי דלתאות. למעלה משמאל: דלתת הנילוס (דלתא משולשת‭.(‬ למעלה מימין: דלתת המיסיסיפי (דלתת רגל ציפור‭.(‬ למטה משמאל: דלתת הטיבר שבאיטליה (דלתה מיושרת, מחודדת‭(Strahler & Strahler, 1997) .(‬

• תצלום ‭4.45‬ תצלום לוויין של דלתת הנילוס. הנילוס מתפצל בדלתה לשתי זרועות, ואלו בונות בהישפכן לים שתי בליטות מחודדות של דלתות משניות: רוזטה (רשיד) במערב ודמייטה במזרח. שרטונות הסחף אשר נבנו בשולי הדלתה סוגרים לגונות רדודות. שתי הגדולות שביניהן נראות בתצלום הלוויין: לגונת בורולוס במערב ולגונת מנזלה במזרח. בתקופה ההלניסטית, כתב ההיסטוריון הרודוטוס, היו לנילוס שבע זרועות – חמש מהן נסתמו מאז. ימת ברדוויל שבצפון סיני, מזרחית לתעלת סואץ, היא לגונה נוספת של אחת הזרועות שיבשה. לגונה זו נסגרה על ידי שרטון

• תצלום ‭4.46‬ בנייתה של הדלתה שבשפך הירדן לכנרת. התצלום השמאלי ‭23-מ‬ ביוני 1970 מציג את תחילת היווצרותה של הדלתה. התצלום הימני ‭11-מ‬ בינואר 1972 מציג את התמונה באזור שנה וחצי אחר כך. (רון, דן וענבר, ‭(1972‬

• תצלום ‭4.47‬ תצלום לוויין של חלק מדלתת המיסיסיפי, דלתת רגלי ציפור. הדלתה הענקית פיתחה זרועות רבות, ורוב המרווחים ביניהן נתמלאו בסחף. שרטונות צרים סוגרים קטעי ים ועושים אותם ללגונות. לתוך הים הרדוד (בתצלום צבעו בהיר) נבנות זרועות רגלי הציפור הצעירות של הדלתה. אחת מהן, בהמשך הזרוע העיקרית של הנהר, היא הארוכה ביותר. תצלום לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2000–1985‬

• תצלום ‭4.48‬ מניפת ואדי ואתיר אשר נשפך מהרי מזרח סיני אל מפרץ אילת, ‭70-כ‬ קילומטרים מדרום לאילת. הוואדי השקיע את הטעונת שלו במפרץ אילת, בנה שם את מניפתו, וזו עשתה קטע מהים ליבשה. בקצה הדרומי (השמאלי) של המניפה הגדולה נבנות שתי מניפות קטנות של ואדיות קטנים: חלקן (הצפוני) נבנה על מניפת ואדי ואתיר הגדולה וחלקן על הים שמדרום למניפה הגדולה. לתוך הוואדי נכנס הכביש מאילת לשארם א-שייח, כיוון שמדרום למניפות האלו אין “מישור חוף" – ההרים צונחים לתוך מפרץ אילת, והוואדי נפגש עם חוף נואיבה. תצלום לוויין: ‭GO

• תצלום ‭4.49‬ מניפות סחף בשפכי ואדיות המתנקזים מהרי אדום לערבה – מזרחית לצפון מלחת עברונה,בכ‭15-‬ קילומטרים צפונית לאילת. בכל מניפה הוואדי מתפצל למקלעת של אפיקי פזרות רבים אשר מתפצלים ומתחברים לסירוגין. המניפות הגדולות קוברות תחתיהן חלקים מהמניפות הקטנות שביניהן. תצלום לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2011-1990‬

• תצלום ‭4.50‬ מניפת הסחף של ואדי כיד אשר מתנקז ממזרח סיני לחוף מפרץ אילת, ‭140-כ‬ קילומטרים דרומית לאילת. על המניפה מצויים עיר הנופש דהב ושני כפרים בדואיים הסמוכים לה. אורך המניפה כארבעה וחצי קילומטרים ורוחבה כשניים וחצי קילומטרים. לאורך חלק מחופי המניפה התפתחו זרי שוניות, ובחלקים אחרים לא התפתחו אלמוגים. בחלקה הדרומי של מניפת הסחף מצוי מפרץ פתוח הפונה מערבה. תצלום לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2002-1970‬

• איור ‭4.51‬ הסעת חול על ידי הזרם הים-תיכוני מחופי הדלתה של הנילוס לחופי סיני וארץ ישראל. מאז סיום ההקמה של סכר אסואן ‭1970-ב‬ הנילוס מזרים לים התיכון רק כשני מיליון טונות של טעונת בשנה, וזאת לעומת כמות שנתית של ‭150–110‬ מיליון טונות שהוזרמה לים לפני הקמת הסכר (מאז היא שוקעת באגם נאצר‭.(‬ מחופי הדלתה מוסעת טעונת בכמות של ‭800–600‬ אלף מטרים מעוקבים בשנה. לחופי עזה מגיעה רק מחצית מכמות זו, לחופי השרון רק כרבע ממנה ולחופי חיפה רק כעשירית. הכמות פוחתת עם העלייה במרחק מדלתת הנילוס, כי חלק מהחול מורב

• תצלום ‭4.52‬ שפת הים בחוף בהרצליה. התצלום הימני מציג שפת ים רחבה ביום קיץ. הים שקט. בתצלום השמאלי נראה אותו החוף ביום אחר – הים רוגש, והשטח שמסביב לסוכת המציל מוצף במים. (רון, ‭(2011‬

• איור ‭4.53‬ שרטונות המתפתחים בחופים שונים בהתאם ליחסים שבין צורות החופים לבין כיווני הגלים והזרמים: ‭.1‬ שרטון מחודד ‭.2 ,(cuspate bar)‬ שרטון בראש מפרץ ‭.3 ,(bayhead bar)‬ שרטון מעוקל (וי‭.4 ,(‬ שרטום ‭(Strahler & Strahler, 1997) (tombolo)‬

• איור ‭4.54‬ סוגים שונים של שרטונות המתפתחים בהתאם לגאוגרפיה השונה של החופים. מבנה החופים משפיע על מערך הגלים והזרמים, ואלה מעצבים שרטונות שונים. ‭(Strahler & Strahler, 1997)‬

• תצלום ‭4.55‬ שרטון חולי מורכב ומעוקל ‭(sandy hook)‬ בניו‭'ג-‬רזי, דרומית-מזרחית לניו-יורק. תצלום לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2000–1985‬

• איור ‭4.56‬ שלבי התפתחותו של השרטון שבתצלום ‭(Strahler & Strahler, 1997) .4.55‬

• תצלום ‭4.57‬ שבעת שוברי הגלים המנותקים בחוף תל-אביב (מדרום למרינה‭.(‬ בעורפם של שוברי הגלים משתנה כיוון תנועתם של הגלים. אם בים הפתוח הם נעים ממערב (מהים) למזרח (אל החוף‭,(‬ הרי שבעורפו של החלק הצפוני של כל אחד משוברי הגלים המנותקים הם נעים לכיוון דרום-מזרח, ובעורפו של החלק הדרומי של שוברי הגלים הם נעים לכיוון צפון מזרח. כתוצאה משינויי הכיוון הללו הגלים מתנגשים אלה באלה בעורף שוברי הגלים, נחלשים ומשקיעים חול שהסיעו בין החוף לבין שוברי הגלים. בעורפו של כל שובר גלים מנותק שפת הים גדלה ‭“)‬בצורה מח

• תצלום ‭4.58‬ איים (טבלאות גידוד) בחוף דור. האי הגדול חובר ליבשה על ידי שירטום והיה לחצי אי. מול האיים הקטנים יותר התפתחו שירטומות חלקיים שאינם מתחברים לאיים (ראו גם תצלום ‭,4.112‬ משמאל‭.(‬ (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.60‬ התפתחות שירטום בחוף הכרמל שבחיפה. בתצלום למעלה משמאל נראה השירטום כפי שהתפתח כמה חודשים לאחר סיום בניית שובר הגלים המנותק – הוא טרם התחבר לשובר הגלים. בתצלום למעלה מימין השירטום מחובר כבר לשובר הגלים (התצלום הוא מתום החורף הראשון שלאחר בניית שובר הגלים‭.(‬ בתצלום התחתון נראה השירטום בשיא התפתחותו, כעשר שנים לאחר בניית שובר הגלים (ראו גם במפה התחתונה שבאיור ‭.(4.61‬ (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭.4.59‬ חוף גבעת עלייה בדרום יפו. טבלאות גידוד בגובה פני המים גרמו ליצירת שירטומות חלקיים בחופים שממולן. (רון, ‭(2011‬

• איור ‭4.61‬ למעלה: שלבי התפתחות השירטומות בחוף סירונית בנתניה. למטה: שלבי התפתחות השירטום בחוף הכרמל בחיפה. הקווים השונים מראים את מיקום קווי החוף בשנים שלאחר בניית שובר הגלים המנותק ‭–L)‬ אורך שובר הגלים המנותק, ‭– D‬ המרחק בין החוף לשובר הגלים בעת שנבנה‭.(‬ (ניר, ‭(1976‬

• תצלום ‭4.62‬ שני השירטומות ‭(tombolo)‬ שהתפתחו בעורף שני שוברי הגלים המנותקים אשר נבנו בחוף סירונית בנתניה. השירטומות צולמו בקיץ, אז הן “במלוא גודלם‭."‬ שוברי הגלים נבנו על קצה טבלאות הגידוד הטבועות (בתצלום הן נראות בחזית שוברי הגלים, צבען כחול כהה‭.(‬ טבלאות הגידוד הסלעיות (סלעי כורכר) יציבות כתשתית לשוברי הגלים יותר מאשר קרקעית הים החולית שמעבר להן, והים שמעליהן רדוד יותר. מפת השירטומות האלה מוצגת באיור ‭4.61‬ (האיור העליון שם‭.(‬ (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.63‬ השתנות ממדי השירטום הדרומי בחוף סירונית שבנתניה בעת סערה ולאחריה. התצלום העליון הוא מה‭,12.12.2010-‬ יום סוער במיוחד אשר מהירויות הרוחות בו הגיעו ‭100-ל‬ קילומטרים בשעה ואף יותר. השירטום נעלם כתוצאה מגידודו והצפתו על ידי הים הסוער (ראו גם בתצלום ‭.(4.6‬ התצלום האמצעי הוא מה‭,19.12.2010-‬ כמה ימים לאחר שהסערה דעכה. החלק המזרחי של השירטום (החלק שבהמשך לחוף) “הורבד" ונבנה מחדש, אך חלקו המערבי לא “שוקם" עדיין ואינו מחובר לשובר הגלים.התצלום התחתון הוא מהאביב. השירטום התחבר שוב אל שובר הג

• תצלום ‭4.64‬ התפרצות געשית תת-מימית בדרום האוקיינוס השקט (למעלה) בנתה בשנת 2006 אי געשי חדש (למטה‭.(‬ (רון, ‭(2011–2002‬

• תצלום ‭4.65‬ לבה זורמת לים מאיים געשיים. בתצלום הימני מאוגוסט 2006 נראית לבה הזורמת לים ממרומי המצוקים הבזלתיים של איי הוואי. בתצלום השמאלי נראית לבה הזורמת לים מהר הגעש סטרומבולי שבאיים הליפאריים, צפונית לסיציליה. (רון, ‭(2011–2002‬

• 4.10 חופים עולים

• איור ‭4.66‬ חוף עולה בחוף נבנים שירטונות, ובמפרצונים “מורבד" חול היוצר שפת ים חולית שטוחה. המתלול נוצר בשל גידוד החוף על ידי גלי הים. מעליו מצויה מדרגת חוף שטוחה (טרסה חופית‭,(‬ זו אשר הייתה שפת הים לפני שהחוף עלה. העלייה מתבטאת בגובה המתלול שבין הטרסה לבין שפת הים הנוכחית. מתלול גידוד נוסף מפריד בין מדרגת החוף הנמוכה הזו לבין מדרגת חוף גבוהה יותר וקדומה יותר. גם הטרסה הקדומה הייתה בעבר שפת ים, ובאותה העת המדרגה הנמוכה יותר הייתה חלק מקרקעית הים. גובהו הנמוך יותר של מתלול זה מלמד כי שיעור עליית

• תצלום ‭4.67‬ חוף עולה בדרום מפרץ אילת: חוף ראס נצרני שבדרום-מזרח סיני, צפונית לשארם א-שייח. על החוף הזה יש שוניות אלמוגים. שלוש מדרגות החוף (טרסות חופיות) אשר נראות בתצלום מעידות על שלושה שלבים של התרוממות החוף. שלוש המדרגות הן המשטחים העליונים של שלוש שוניות אלמוגים שאינן חיות עוד ואינן פעילות. המשטח העליון של השונית החיה ופעילה כיום נמצא קצת מתחת למפלס מי הים. הרמת החוף גרמה לעליית השונית מעל למפלס המים וליצירת מדרגת חוף. האלמוגים חדלו להתפתח במדרגה המורמת מאז ההתרוממות, שכן זו עשתה את השונית

• תצלום ‭4.68‬ מדרגות חופיות וקווי חוף קדומים המעידים על עליית יבשה או על ירידת מפלס מי הים. בתצלום הימני נראה האי טיראן אשר נמצא בכניסה מים סוף למפרץ אילת. בתצלום השמאלי נראה חוף ים המלח מצפון לנחל חבר. (רון, ‭(2002–1970‬

• 4.11 חופים נסוגים

• 4.12 חופים שקועים

• תצלום ‭4.69‬ ריה דה ויגו במחוז גליסיה שבצפון-מערב ספרד. אורכו של שפך הנהר הטבוע הוא ‭30-כ‬ קילומטרים. ריה דה ויגו הוא ה"מפרץ" התחתון אשר מוצג במפה הימנית שבאיור ‭.4.70‬ (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭4.70‬ ריה בחופים המערביים והצפוניים של חבל גליסיה שבצפון-מערב ספרד. שפכי הנהרות הטבועים דומים למפרצים ארוכים. המפה הימנית היא הגדלה של הקטע במפה השמאלית התחתונה אשר תחום בקו אדום מרוסק. אותו הקטע מסומן במסגרת במפת חצי האי האיברי (למעלה משמאל‭.(‬ (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.71‬ ריה דה טנה מנור ‭(Ria de Tena Manor)‬ בצפון-מערב ספרד. המצודה שעל האי נבנתה כדי להגן על הכניסה לנמל העתיק אשר היה במעלה הריה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.72‬ האי מון-סן-מישל ‭,(Mont Saint-Michel)‬ גבעה הסמוכה לחופה הדרומי של נורמנדי שבצרפת (המיקום המדויק של האי מוצג בתצלום ‭.(4.77‬ הגבעה הזו בנויה מסלעי גרניט ומתנשאת לגובה של 80 מטרים. בשני התצלומים (העליון בעת שפל, התחתון בעת גאות) נראה גם האי הסלעי טומבלן ‭(Tombelaine)‬ אשר מרוחק כמה קילומטרים ממון-סן-מישל. בעת גאות מפלס מי הים גבוה בעד 14 מטר מהמפלס בעת שפל. שטח האי מון-סן-מישל הוא עשרה דונמים. יש בו כנסייה גדולה ויישוב קטן המוקף חומה. בזמני שפל האי הופך חלק מהיבשה אשר נמצאת בקרבת המפ

• תצלום ‭4.73‬ נהר התמזה הוא אסטואר. הנהר חוצה את לונדון המרוחקת כשמונים קילומטרים מהים. בתצלומים נראה נהר התמזה לרגלי בניין הפרלמנט הבריטי ומגדל השעון ‭“)‬ביג בן‭("‬ בעת גאות ובעת שפל. התצלום השמאלי הוא מהשעה ‭,16:45‬ זמן קצר לפני שיא הגאות. התצלום האמצעי והתצלום הימני הם מהשעה ‭,13:20‬ כלומר בעיצומו של השפל. ההפרש בין מפלס המים של הנהר בעת גאות לבין המפלס בעת שפל הוא כשניים וחצי מטרים. מפלס שיא הגאות, הלוא הוא הקצה העליון של הרצועה (השחורה) שנוצרה בשל הרטיבות של מי הגאות, נראה בתצלום האמצעי ובתצ

• תצלום ‭4.74‬ תצלומי לוויין (תצ"ל) של האסטואר של נהר התמזה. התצ"ל התחתון הוא הגדלה של הקטע אשר מסומן במלבן לבן (קו מרוסק) בתצ"ל העליון. קטע זה כולל את נהר התמזה והעיר לונדון – מבניין הפרלמנט ומגדל השעון (משמאל) מזרחה, עד למעגנים של נמל לונדון. האסטואר דמוי המשפך מתרחב מאוד בהישפכו אל הים, ורוחבו ליד העיר סאותאנד (מעל האות ה' במילה ‘נהר' בתצ"ל העליון) הוא כעשרה קילומטרים. רוחב האסטואר פוחת ככל שמתקדמים מערבה במעלה הנהר. ממערב לווסטמינסטר, אזור הפרלמנט וה"ביג בן‭,"‬ רוחב הנהר מצטמצם מאוד. המעגנים ח

• תצלום ‭4.75‬ הביצות וצמחיית המרעה בפשט ההצפה של האסטואר של נהר דובי ‭(Dovi)‬ בוויילס. (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭4.76‬ דלתה באסטואר של נהר הסן אשר נשפך לאוקיינוס האטלנטי במערב צרפת. ‭(Strahler & Strahler, 1997)‬

• תצלום ‭4.77‬ האסטואר של נהר קואנסון ‭(COUESNON)‬ בצפון-מערב צרפת. במפרץ הנרחב שהוא יוצר נמצא האי מון-סן-מישל, מרחק של כקילומטר מהחוף בזמן הגאות. בימי הביניים היה האי מרוחק כחמישה קילומטרים מהחוף (בזמן גאות‭.(‬ הדלתה הפנימית נבנתה בצמוד לגדות האסטואר (ראו גם איור ‭(4.70‬ והצרה אותו. תצלום לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2002-1970‬

• תצלום ‭4.78‬ האסטואר של נהר סנט לורנס, האסטואר הגדול בעולם. האסטואר נפתח אל מפרץ סנט לורנס, מפרץ שחלקו הצפוני (העליון בתצלום) הוא חלק מהאסטואר. צורתו דמוית משפך שרוחבו ממערב (משמאל) לאי אנטיקוסטי עולה על 100 קילומטרים. אורך האסטואר 1000 קילומטרים, עד לקוויבק שבמעלהו. בקוויבק מצוי נמל גדול. באמצעות תעלות שיט אפשר להפליג מהאגמים הגדולים שבמרכז ארצות-הברית (בתצ"ל הקטן, למטה מימין) לנהר סנט לורנס ולאוקיינוס האטלנטי. תצלומי לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2002-1970‬

• איור ‭4.79‬ התפתחות עמק נהר בעל צורת V לעמק קרחוני (עמק ‭(U‬ ורכיבי הנוף של העמקים האלה. ‭– v‬ עמק הנהר, ‭– b‬ כתפי עמק הנהר, ‭– t‬ עמק U קרחוני ‭– i ,‬ פניו העליונים של הקרחון אשר מילא את העמק, ‭– te‬ כתפי העמק הקרחוני, ‭– s‬ המעבר מגדות העמק הקרחוני התלולות לגדותיו המתונות, ‭– h‬ עמקים תלויים הנשפכים לעמק הקרחוני במפלים ‭– a ,(m)‬ טעונת קרחונית בקרקעית העמק הקרחוני (לאחר הפשרת הקרחונים מיתוספת לה טעונת נהרית‭(Fairbridge, 1968) .(‬

• איור ‭4.80‬ שלבי היווצרותו של עמק U קרחוני. ‭– A‬ בעמק נע ומתחתר קרחון. לאחר הפשרת הקרח נחשפת צורת ‭U-ה‬ של העמק; ‭– B‬ בעמק יש אגמים המנוקזים חלקית על ידי נהר; ‭– C‬ מילוי השקעים, הרבדת סחף נהרי -קרחוני והתפתחות הניקוז הנהרי גורמים להיעלמות האגמים מהעמק; ‭– D‬ כאשר קרקעית עמק ‭U-ה‬ נמוכה ממפלס מי הים (באחרון חלה עלייה אאוסטטית‭,(‬ מי הים מציפים את העמק ועושים אותו לפיורד. ‭(Strahler & Strahler, 1997)‬

• איור ‭4.81‬ מימין נראה חתך רוחב של פיורד בנורבגיה. עומק המים הוא 472 מטר, ורוחבו של הפיורד בגובה פני המים הוא 900 מטר. כתפי הפיורד מתנשאות מעלה החל מגובה של 930 מטר מעל לפני המים. (רון, 1979א: ‭(161‬ בתצלום משמאל נראה פיורד גיירנגר ‭(Geiranger)‬ שבנורבגיה. המפל נוצר מהתחברות של עמק תלוי לפיורד.

• איור ‭4.82‬ חתך אורך של פיורד טיפוסי. בדרך כלל עומק המים בפיורד הוא מאות מטר, אך עשוי להגיע גם ליותר מאלף מטרים. במוצא הפיורד לים הפתוח יש סף רדוד, ושם עומק המים מצטמצם לכמה עשרות מטר בלבד. ‭(Fairbridge, 1968: 359)‬

• איור ‭4.83‬ חתך אורך של חלקו התחתון של קרחון בעמק המסתיים בים. עובי הקרח בקצה התחתון של הקרחון פוחת, בהדרגה ולכן יכולת ההתחתרות וההעמקה שלו פוחתת. בהגיעו לים קצה הקרחון צף על מי הים ואינו מתחתר כלל. בין הים לבין קצה קרקעית העמק הקרחוני נותר סף סלעי מוגבה. גושי קרח ניתקים מקצה הקרחון וצפים בים. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.84‬ ליספיורד ‭(Lysefjord)‬ שבנורבגיה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.85‬ פיורדים במערב נורבגיה. זהו תצלום לוויין באור אינפרה אדום. הצבע האדום מציין צמחייה, השחור מציין מים והלבן מציין שלג וקרחונים. (רון, ‭(2002–1970‬

• איור ‭4.86‬ ההבדלים בין פיורד, פיארד וריה מודגמים באמצעות מפות, חתכי רוחב וחתכי אורך בעלי קני מידה זהים. הפיורד צר, עמוק ותלול הרבה יותר. הפרשי הגבהים בין קרקעיתו לבין מרומי גדותיו גדולים הרבה יותר מבפיארד. גם עומק המים אשר מציפים אותו גדול הרבה יותר מאשר בפיארד. הן לפיורד והן לפיארד יש סף סלעי מוגבה במעבר לים הפתוח, אך בפיארד עומק המים מעל הסף הזה רדוד יותר מאשר בפיורד. לעומת זאת בריה (עמק נהר שקוע) המים רדודים הרבה יותר, העמק מתון ושיפועו הדרגתי ומתון. רק בחלקו התחתון העמק מתרחב, שיפועו הופך ת

• איור ‭4.87‬ השפעת קרחוני יבשה על עיצוב הנוף (המישורי ברובו‭.(‬ מימין נראה הנוף בהיותו “מקורחן‭."‬ אזור שולי הקרחונים כולל מאפיינים אחדים: ‭– T‬ מוצא מנהרה בתחתית הקרחון, ‭– BS‬ אפיק פזרות, ‭– OP‬ מישור שטיפה, ‭– IB‬ גושי קרח, ‭– ML‬ אגם בשולי קרחון. משמאל נראים מצבורי הטעונת הקרחונית לסוגיהם אשר נותרו לאחר הפשרת הקרחונים ולפני שהאזור הוצף במי הים שעלו: ‭– TM‬ מורינה קצווית או סופית, ‭– RM‬ מורינת נסיגה, ‭– IM‬ מורינה ביןאונתית, חיבור של שתי מורינות צדדיות, ‭– GM‬ מורינה תחתית, ‭– E‬ אסקר, ‭– DR‬

• תצלום ‭4.88‬ החוף המזרחי בארצות-הברית, בין הערים ניו-יורק ובוסטון. בתקופות הקרח התפשטו קרחוני יבשה נרחבים והגיעו אל האזור הזה. בנסיגתם הותירו הקרחונים מצבורי סחף קרחוני – מורינות, דרומלינים, אסקרים וכן הלאה. בין ניו-יורק לקייפ קוד השתרעו מורינות נרחבות. עליית מפלס האוקיינוס גרמה להצפה של חלקן, ואחרות נותרו כאיים. האי הארוך מאוד לונג איילנד, חצי האי קייפ קוד וכמה איים קטנים נוספים הם פסגות של מורינות טבועות. (תצלום לוויין: ‭(NASA, 2007‬

• תצלום ‭4.89‬ שרשרות של דרומלינים באזור מפרץ קלו שבחוף הצפון-מזרחי של אירלנד. הדרומלינים הושקעו על ידי קרחון יבשה. לאחר הפשרת הקרחונים מפלס מימי האוקיינוס האטלנטי עלה והציף חלקים מהיבשה. חלק מהדרומלינים הוצפו לחלוטין וטבעו בים – אחדים מהם נראים כשרטונות תתימיים – וחלקם נותרו כאיים במפרץ. האזור הגבוה שלא הוצף מנוקד כולו בגבעות מוארכות – דרומלינים. תצלום לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2002-1970‬

• איור ‭4.91‬ מפת איים במפרץ בוסטון אשר מופיעים בתצלום ‭.4.90‬ האיים שבתוך המפרץ וממזרח (מימין) לו הם חלק ממאות דרומלינים אשר הורבדו באזור על ידי קרחוני יבשה (לפני שהאחרונים הפשירו ונעלמו‭.(‬ בשל הפשרת הקרחונים מפלס מי האוקיינוס עלה, הציף את החלקים המזרחיים של האזור והטביע את הדרומלינים באותם השטחים אשר הוא עלה בהם מעל לגובה הדרומלינים. באותם המקומות שפסגות הדרומלינים היו גבוהות ממפלס ההצפה, הדרומלינים היו לאיים בים הרדוד יותר. האזורים הגבוהים עוד יותר שבמערב האזור לא הוצפו, והדרומלינים יוצרים שם

• תצלום ‭4.90‬ תצלום לוויין של אזור מפרץ בוסטון שבחוף הצפון-מזרחי של ארצות-הברית. האיים שבתצלום הם דרומלינים טבועים. מהדרומלין גרייט היל ‭(Great Hill)‬ שבקצה הצפוני של חצי האי (מעל לאותיות ‭(GH‬ נמשכת לשונית חול ‭(tombolo)‬ כפולה מערבה, והיא מחברת אליו דרומלין נוסף, טלגרף היל ‭,Telegraph Hill)‬ מעל לאותיות TH שבתצלום‭.(‬ תצלום לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2002-1970‬

• תצלום ‭4.92‬ דרומלינים רבים, רובם טבועים, מבצבצים כשרשרות של איים נמוכים דמויי שרטונות בחוף נובה סקוטיה שבמזרח קנדה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.93‬ איים בחוף נובה סקוטיה שבמזרח קנדה. האיים הם פסגות של דרומלינים בשטח שהוצף והיה לים רדוד. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.94‬ קרסט מגדלים טרופי של גבעות גירניות חרוטיות הטבועות בים בחופי תאילנד (ליד קופיפי‭.(‬ צמחייה טרופית צפופה צומחת על הגבעות התלולות. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.95‬ איים גיריים מצוקיים במפרץ הא לונג ‭,Ha Long)‬ “מקום שקיעת הדרקון‭– ("‬ חלק ממפרץ טונקין ‭,(Tonkin)‬ מזרחית להאנוי שבצפון וייטנאם. זהו נוף של קרסט מגדלים טרופי. האזור הוצף במי ים, ורק מצוקי הגיר הקרסטיים מתנשאים כאיים מעל לחוף השקוע. בחלק מהאיים מצויות מערות קרסטיות. במפרץ הא לונג יש יותר ‭3,000-מ‬ איים המשתרעים על שטח של ‭1,555‬ קמ"ר. חלקם נראים בתצלום הלוויין ובמפה שבתצלום ‭.4.98‬ צמחייה טרופית צפופה צומחת על הגבעות התלולות. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.96‬ קרסט מגדלים טרופי טבוע במפרץ הא לונג שבווייטנאם. מגדלי הגיר הקרסטיים יוצרים שרשרת של איים מצוקיים קטנים וגדולים. בחלקם מצויות מערות המסה קרסטיות. הנוף צולם דרך פתח של מערה כזו. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.97‬ גבעות מישאר גירניות קרסטיות במפרץ הא לונג שבווייטנאם. אפשר לראות בתצלומים צנירי גידוד וקשת סלע, שריד למערה או למנהרת המסה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.98‬ תצלום לוויין (למעלה) ומפה (למטה) של איים וצוקים גיריים טבועים במפרץ הא לונג שבווייטנאם. בתצלום הלוויין נראה נוף של קרסט מגדלים טרופי ששקע. חלקיו הנמוכים הוצפו במי ים, ומצוקי הגיר הקרסטיים מתנשאים כאיים מעל לים. במפרץ יש יותר ‭3,000-מ‬ איים ומצוקי גיר טבועים. חלק מנוף קרסט המגדלים אשר היה גבוה יותר ולא הוצף נראה באי הגדול קאט בה ‭(Cat Ba)‬ שמשמאל. כמה מאיי קרסט המגדלים הללו נראים לעיל בתצלומים ‭.4.96 ,4.95‬ (תצלום לוויין: ‭(GOOGLE EARTH, 2010‬ האיים שבתצלום הלוויין נראים בחלק הדרום-מ

• תצלום ‭4.99‬ האי הקרסטי פי פי לה ‭(Phi Phi Le)‬ ליד פוקט שבתאילנד. האי בנוי מצוקים קרסטיים המתנשאים (ישירות מעל לפני הים‭(!‬ עד לגובה של 374 מטרים. הצוקים מקיפים עמק המסה קרסטי טבוע, ובחלק מהם יש מערות קרסטיות. צמחייה טרופית צפופה מכסה את הגבעות התלולות. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.100‬ חופי מונטנגרו וצפון אלבניה. חלק מהפוליות באזור היו לחוף שקוע, הוצפו במי הים האדריאטי והפכו מפרצים – כמו למשל ליד העיר קוטור שבמונטנגרו (למעלה משמאל‭.(‬ בין דרום מונטנגרו לצפון אלבניה משתרעת הפוליה של סקדר. חלקה הצפוני שבמונטנגרו יבש, ואילו בחלקה הדרומי שבדרום מונטנגרו וצפון אלבניה מצוי אגם של מים מתוקים. תצלום לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2002-1970‬

• תצלום ‭4.101‬ פתח הכניסה למערה הכחולה באי קפרי שבשוליו הדרום- מערביים של מפרץ נפולי באיטליה. רובו של פתח המערה טבוע במים, ולכן על הנכנסים אליה בסירה לשכב על קרקעיתה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.102‬ פנים המערה הכחולה באי קפרי אשר מוצפת במי הים. האור חודר למערה דרך הפתח ודרך פתח נוסף הטבוע כולו. השתברות קרני האור במים צובעת אותם בצבע תכלת זוהר, צבע אשר בגללו ניתן למערה שמה. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.103‬ הר געש שבנה אי קטן בים, ובשלב מאוחר יותר התפוצץ וקרס. פסגת הר הגעש, מרכזו וחלק מהמסגרת ההיקפית שלו “הועפו" וקרסו. במקומם נוצרה קלדרה, וזו הוצפה במי הים. (רון, ‭(2002–1970‬

• תצלום ‭4.104‬ תצלום לוויין של הקלדרה המוצפת במי הים התיכון שבאי הגעשי תרהסנטוריני. הקלדרה הזו נוצרה בעקבות התפרצויות געשיות רבות-עוצמה בשנת 1628 לפני הספירה. ההתפרצויות, הפיצוצים וקריסת הר הגעש יצרו את הקלדרה הענקית – אורכה שישה קילומטרים, רוחבה שלושה וחצי קילומטרים ועומק המים בה מגיע ‭600-ל‬ עד 800 מטר. מצוקי הקלדרה מתנשאים לגובה של 300 מטר (מפני המים ועד לשפתם העליונה באי תרה‭.(‬ באחת-עשרה התפרצויות געשיות שאירעו מאז שנת 197 לפני הספירה (האחרונה שבהן נמשכה כחודש ימים בשנת ‭(1950‬ נוצרו שני איי

• תצלום ‭4.105‬ האי תרה-סנטוריני שמצפון לכרתים והמפרץ הימי הגדול שלו – תצלום ממטוס אשר טס בגובה של עשרה קילומטרים. המפרץ ממלא את הקלדרה שנפערה באי בעקבות ההתפרצות הגעשית האדירה בתקופת הברונזה (שנת 1628 לפני הספירה‭.(‬ לפני ההתפרצות הזו מעל למרכז הקלדרה התנשאה פסגת הר הגעש לגובה רב. התרוקנות הר הגעש מנפח גדול מאוד של מאגמה גרמה לקריסתו, לפירוקו ולעשיית חלק גדול מהאי לקלדרה – מעין קדרה עמוקה שאורכה שישה קילומטרים ורוחבה שלושה וחצי קילומטרים. הים הציף את הקלדרה, כיוון שחלק מהמסגרת של האחרונה התפוצץ ו

• תצלום ‭4.106‬ מצוקים הבנויים מסלעים וולקניים מהווים את הדופן המזרחית והדופן הצפונית של הקלדרה המוצפת במי ים באי תרה-סנטוריני. גובה המצוקים מעל לפני הים הוא ‭300-כ‬ מטר – בראשם נראים בתי היישוב פירה, הגדול ביישובי האי. התצלום הוא מהעיירה אייה ‭(Oia)‬ אשר בנויה מעל לקצה הצפוני של מצוקי הקלדרה. (רון, ‭(2011-2002‬

• תצלום ‭4.107‬ תצלום לוויין ומפה של האיים הגעשיים קרקטואה, ורלאטן, לאנג ואנאק קרקטאו במצר סונדה שבאינדונזיה. עד להתפרצות ההרסנית בשנת 416 לספירה היו האיים קרקטואה, ורלאטן ולאנג חלק מאי געשי גדול אחד. בהתפרצות האדירה הזו קרס ההר, ושלושת האיים נותרו כשרידים ממנו. כל השטח שקרס והיה לקלדרה, הוצף במי הים. מאז ועד להתפרצות ההרסנית הנוספת ‭1883-ב‬ היה שטחו של האי קרקטואה גדול כפי שלושה כמעט משטחו כיום. ההתפרצות האדירה באוגוסט 1883 גרמה לקריסה ולהצפת הקלדרה הענקית שנוצרה. ‭1927-ב‬ צץ מן הים הר געש חדש קט

• תצלום ‭4.108‬ הר הגעש אנאק קרקטאו ‭.(Anak Krakatau)‬ התפרצויות רבות וקטנות יחסית בתוך הקלדרה (זו נוצרה לאחר קריסת חלק מהאי קרקטואה בשנת ‭(1883‬ יצרו הר געש חדש.בתצלום נראה ברקע האי הגעשי ורלאטן, שריד מהר הגעש המקורי אשר קרס בהתפרצות ההרסנית בשנת 416 לספירה. (רון, ‭(2011-2002‬

• תצלום ‭4.109‬ לפני יותר ‭12-מ‬ מיליון שנים יצר הר הגעש הקדום פורט הילס ‭(Port Hills)‬ את חצי האי בנקס ‭,(Banks)‬ דרומית לעיר קרייסטצ'רץ' ‭(Christchurch)‬ שבמזרח האי הדרומי של ניו זילנד (חץ מורה על מיקומו של הר הגעש באי הדרומי‭.(‬ החלקים ההרוסים והסחופים של ההר הוצפו במי ים והיו למפרצים. ממערב להר הגעש נמצא אגם אלסמיר ‭,(Ellesmere)‬ מפרץ אשר היה לאגם עקב חסימתו על ידי שרטון ‭(Kaitorete Spit)‬ שאורכו כ- 30 קילומטר. השרטון נוצר מטעונת אשר נסחפה לים מהמישור שמדרום, הוסעה על ידי הזרם החופי צפון-מזרחה

• תצלום ‭4.110‬ מפה המציגה את פריסת הרי הגעש הפעילים בעולם, את גבולות הלוחות הטקטוניים ואת טבעת האש. מרבית הרי הגעש מצויים לאורך קווי מפגש אלה. רבים מהם יצרו איים וולקניים פעילים בקרבת החופים. (רון, ‭(2011–2002‬ מפה: השירות הגיאולוגי של ארצות-הברית ‭( USGS )‬

• 4.13 חופים נהרסים

• איור ‭4.111‬ שלבים בהתפתחותו של חוף נהרס. בתחילה זהו נוף מפורץ הכולל חצאי איים ואיים הנמשכים הימה. למעשה, חוף כזה יכול להיווצר כתוצאה מתהליכי שקיעה. בחוף חלים תהליכי גידוד, ובהמשך גם תהליכי הרבדה של סחף ממקורות ימיים ונהריים. התוצאה היא בניית שרטונות ודלתאות. טעונת ממלאת את המפרצים ועושה אותם לאגמים (תצלום ‭(4.100‬ וליבשה. בשלב מתקדם של התהליך הגידוד הורס את כל הכפים והבליטות הסלעיות, והחוף נעשה מיושר, בעל מצוקי גידוד וטבלאות גידוד – שרידים טבועים (בעומק קטן) של הכפים וחצאי האיים הסלעיים שגודדו

• תצלום ‭4.112‬ חופים מפורצים בישראל שטרם יושרו. בתצלום הימני נראים חופי עתלית, ובתצלום השמאלי נראה חופי דור והבונים. אפשר לזהות בתצלומים מפרצים חוליים, כפים סלעיים, איים וטבלאות גידוד של סלעי כורכר לפי קצף הגלים. תצלומי לוויין: ‭GOOGLE EARTH‬ (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.113‬ מפרץ בנימין – שריד ממפרץ קטן בחוף גבעת אולגה. החוף מתיישר בהדרגה בעקבות גידוד הכפים אשר בנויים, כמו החוף כולו, ממצוקי כורכר. טבלאות גידוד נותרו בים, בצמוד לשפת הים. מונחים עליהן עדיין גושים ממפולת מצוקי הכורכר אשר גלשו תוך כדי נסיגת הכפים ויישור החוף. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.114‬ חוף בית ינאי שבצפון השרון: קטעי חוף נהרס ומיושר אשר גובל במצוקי כורכר. הגלים נשברים במערב אל טבלאות הגידוד. משברי הגלים ניכרים ברצועת הקצף הלבנה. צלקות של גלישות נראות במצוק. חוף מיושר נראה גם בתצלומים הבאים: ‭).4.130 ,4.126 ,4.125 ,4.62 , 4.7 ,3.23 ,3.22‬רון, ‭(2011–2002‬

• 4.14 טבלאות גידוד (abrasion platforms)

• תצלום ‭4.115‬ טבלאות גידוד בחוף גבעת עלייה שבדרום יפו, המשכו צפונה של החוף הנראה בהמשך בתצלום ‭.4.117‬ במרכז התצלום נראים שרידי מפרצון אשר יושר במידה רבה. חלקן הגדול של טבלאות הגידוד שמצפון (משמאל) ומדרום (מימין) למפרצון טבוע במים, וצבען כחול כהה. אחרות מתבלטות מעל לפני המים, וצבען חום בהיר. טבלאות גידוד כאלו נראות גם בתצלום ‭.4.62‬ טבלאות הגידוד מלמדות עד לאיזה מרחק מערבה השתרע החוף הסלעי הכורכרי לפני הרס החוף ויישורו. באותה העת הכפים הכורכריים שמשני צדי המפרץ השתרעו מערבה יותר מקו החוף של ימינ

• תצלום ‭4.116‬ דרום חוף גבעת עלייה שבדרום יפו – מבט ממזרח. בתצלום נראית טבלת גידוד המתנשאת מעל לפני הים (בים שקט‭.(‬ הטבלה הזו נראית ממערב (כלומר מהכיוון ההפוך) בתצלום ‭,4.115‬ קצת שמאלה ממרכז התצלום. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.117‬ תצלום אוויר אלכסוני של יפו: מבט מדרום-מזרח על רצועת טבלאות הגידוד אשר נמשכת במקביל ובצמוד לחוף הדרומי של יפו. טבלת הגידוד ניכרת גם לפי משברי הגלים. ממערב לגבעת הכורכר אשר יפו העתיקה בנויה עליה, טבלת הגידוד מרוחקת מהחוף. הלגונה הפתוחה שנותרה בין טבלת הגידוד לבין החוף שימשה כמעגן לסירות, כנמל. נמל יפו היה מוגן חלקית ממערב על ידי טבלת הגידוד וסלעי הכורכר המתבלטים ממנה, והאניות עגנו בים הפתוח שמצפון-מערב לנמל. התצלום הוא מה‭10-‬ בינואר ‭– 1918‬ חיל האוויר הגרמני צילם את העיר במהלך מלחמ

• תצלום ‭4.118‬ מבט מדרום לצפון על נמל יפו – תצלום אוויר משנת ‭.1988‬ המזח נבנה על תשתית טבלאות הגידוד, הלוא הן טבלאות הכורכר הכהות והשטוחות ברובן בתצלום. השוליים המערביים של טבלאות הגידוד והמזח ניכרים בשובלי הקצף הלבנים אשר יוצרים משברי הגלים הקולטים אוויר. הקצה הצפוני של המזח מסתיים מדרום למעבר המרכזי שבין טבלאות הגידוד, המעבר אשר דרכו נכנסו הסירות לנמל. האניות עגנו מחוץ לנמל, והסירות נשלחו כדי לפרוק את מטענן. מצפון למזח נראית קבוצת סלעי כורכר הבולטים מעל לטבלאות גידוד, לרבות סלע אנדרומדה (תצלום

• תצלום ‭4.119‬ מבט מצפון–צפון-מזרח על יפו – תצלום אוויר אלכסוני משנת ‭.1918‬ בתצלום נראית רצועת טבלאות הגידוד הנמשכת במקביל לחוף הדרומי של יפו. הרצועה הזו ניכרת גם לפי משברי הגלים. ממערב לגבעת הכורכר אשר יפו העתיקה בנויה עליה, טבלת הגידוד רחוקה יותר מהחוף ומהלגונה הפתוחה שבין טבלת הגידוד לבין החוף (הלגונה שימשה כמעגן לסירות, כנמל של יפו‭.(‬ הנמל היה מוגן חלקית ממערב על ידי טבלאות הגידוד וסלעי הכורכר המתבלטים מהם, כמו למשל סלע אנדרומדה המסומן בחץ. הכניסה המרכזית של הסירות לנמל הייתה מדרום לסלע אנד

• תצלום ‭4.120‬ סלע אנדרומדה. הסלע מתנשא מעל לטבלת גידוד, צפונית לנמל יפו. התצלום של המחבר מקיץ ‭,2009‬ שעמד בגבעת יפו, ליד מסגד הים אשר הספנים המוסלמים התפללו בו לפני שיצאו להפליג. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.121‬ הכניסה מהים לנמל יפו – תצלום משנת ‭.1900‬ המעבר הראשי והיחידי אשר עבר בין טבלאות הגידוד (ולא עקף אותן מצפון‭,(‬ שימש כנתיב הכניסה העיקרי מהים הפתוח לנמל יפו לפני בניית המזח בשנים ‭.1935–1934‬ מחלק מטבלאות הגידוד מזדקרים סלעי כורכר, ובחלק מהסלעים האלה התפתחו צנירים. רק אם הים היה שקט, התאפשר מעבר של סירות דרך הכניסה לנמל. סערות גלים היו עלולות לנפץ את הסירות אל סלעי הכורכר ואל טבלאות הגידוד. בעת סערות גלים טבלאות הגידוד גם לא סיפקו הגנה יעילה לסירות שבתוך הנמל. לפיכך הפריקה והטעינה

• תצלום ‭4.122‬ נמל יפו – מבט מצפון-מערב. המבט הוא מרצועת טבלאות הגידוד אשר מהווה מעין שובר גלים טבעי, וזאת בשל סלעי הכורכר הבולטים מעל לטבלאות הגידוד. הסירות “ניצלו" את הפרצות שבין טבלות הגידוד כדי לעבור אל הנמל. התצלום הוא משנת ‭,1900‬ לפני בניית המזח. (רון, ‭(2011‬

• איור ‭4.123‬ שתי מפות של יפו – משמאל מפת האדמירליות הבריטית משנת ‭,1862‬ ומימין מפה בריטית מיוני ‭.1918‬ במפות נראות טבלאות הגידוד שבים ממערב ומצפון-מערב לעיר. בין טבלאות הגידוד לבין החוף נמצא הנמל, מעגן הסירות. הספינות הגדולות יותר עגנו בים הפתוח, צפונית-מערבית לטבלאות הגידוד. (רון וגרייצר, ‭(1983‬

• תצלום ‭4.124‬ טבלת הגידוד הצמודה לכפים של המפרצים הקטנים בחוף הבונים. החוף הוא מצוק נמוך, וצניר גידוד נמצא בתחתיתו. לרגליו משתרעת טבלת גידוד העשויה סלעי כורכר. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.125‬ מצוקי ראש הנקרה – מצוקי הקירטון מתרוממים ישירות מתוך הים. תהליכי הגידוד על ידי גלי הים גרמו לנסיגת המצוקים. טבלאות הגידוד הקירטוניות הן עדות להרס ולנסיגת המצוקים. הגלים יצרו צנירי גידוד בבסיס המצוקים, והצנירים האלה מרחיבים את טבלאות הגידוד על חשבון המצוקים. קיימות שתי מדרגות לפחות של טבלאות גידוד – הנמוכה שבהן טבועה בים (צבעה כחול כהה‭.(‬ בתצלום הים שקט מאוד. כשהים סוער, טבלת הגידוד נשטפת בגלים בעלי שובלי קצף גדולים. הגלים חודרים גם לצנירים וגורמים לגידודם. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.126‬ החומה המערבית של עכו העתיקה בנויה על טבלת הגידוד. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.127‬ חוף אשקלון הקדומה. בתצלום נראים החומה המערבית ושרידי מבנים אשר צמודים אליה והרוסים בחלקם (מבט מקרוב בחלק מהחומה מוצג בתצלום ‭.(4.128‬ החומה צמודה למצוק הכורכר, והיא הגנה עליו מפני הגידוד. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.128‬ חוף אשקלון הקדומה – החומה המערבית. עמודי גרניט מהתקופה הרומית שימשו את הצלבנים לבניית החומה שלהם. העמודים הונחו בעומק החומה ולאורכה כדי לחזקה. (רון, ‭(2011‬

• 4.15 סלעי חוף (beach rocks)

• תצלום ‭4.129‬ סלעי חוף חשופים בחוף תל-ברוך שבצפון תל-אביב. מרבית הסלעים בולטים מעל לפני המים, וחלקיהם המערביים הנמוכים טבולים במים. סלעי החוף נטויים בזווית קטנה אל הים. הם נחשפו כתוצאה מהנמכה ומהצרה של שפת הים, וזאת בשל סחיפת חול רבה בחוף זה. סחיפת החול נגרמה עקב בניית שובר גלים מנותק בחוף סמוך, כמו גם בשל כריית זיפזיף מהחוף במשך שנים רבות (הזיפזיף שימש לבניית בניינים רבים בתל-אביב וסביבתה‭.(‬ (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.130‬ החוף הנהרס והמיושר של תל-ברוך שבצפון-תל אביב. מצוק הכורכר נמשך בקו ישר לכל אורך החוף. לרגלי המצוק משתרעת שפת ים חולית צרה המסתיימת במערבה בסלעי חוף. חלקיהם המערביים של סלעי החוף מכוסים קצף שמקורו במשברי הגלים. סלעי חוף כאלה נראים גם בתצלום ‭4.120‬ ובאיור ‭.4.122‬ במרחק של כמה עשרות מטרים מהחוף טבועות בים טבלאות גידוד העשויות כורכר. הכורכר הזה זהה לכורכר אשר בונה את תחתית המצוק שבחוף. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.131‬ סלעי חוף חשופים הבולטים ברובם מעל למי הים. הסלעים נוטים קלות לעבר הים. בהמשכם מערבה הם מתכסים חלקית על ידי הגלים. תהליכי הגידוד מפרקים את סלעי החוף לפלטות נטויות, ואלו נשברות לגושים. גלי סערה חזקים מסוגלים להזיז גושים ממקומם. חלק מאנרגיית גלי הסערה “מתבזבזת" בפעולתם זו על סלעי החוף. (רון, ‭(2011‬

• תצלום ‭4.132‬ סלעי חוף. מימין נראה סלע חוף אשר נעקר משפת הים בחוף תל-ברוך לצורך בניית מסלעה. הסלע עשוי תלכיד של חול, צדפים ופירורי כורכר. משמאל נראה סלע חוף בשפת הים שבחוף אכזיב, ליד שפך נחל כזיב. הסלע עשוי תלכיד של חלוקי נחל, חול וצדפים. (רון, ‭(2011‬

• לסיכום

• תצלום ‭4.133‬ חוף דרום נתניה – חוף נהרס ומיושר של מצוקי כורכר. חוף מיושר נראה גם בתצלומים ‭.4.130 ,4.127 ,4.115 ,4.114 ,4.62 , 4.7‬

• רשימת מקורות

עמודים:

1  2  3  4  5  7  8  9  11  12  13