|
|
עמוד:12
ולא לבחון את כהן כמבקר מן החוץ . בכך אימצתי למעשה , את הגישה המבקשת להסביר את דת התבונה מתוך הנחות יסוד אידאליסטיות . אם כן , מטרתו של חיבור זה היא לברר את מהלך מחשבתו השיטתי של כהן , מהנחות היסוד שלו ועד לגילוי היבט אחד של היחיד , המתמצה ברע ( ה'אתה . ( ' שתי שאלות עומדות , אם כן , בבסיסו של חיבור זה : א . מהו ההבדל המתודי בין האתיקה לבין 'דת התבונה' וכיצד מתוך הבדל מתודי זה נגזר האופי הייחודי של 'דת התבונה' המאפשר לה לגלות את הרע י ב . כיצד אהבת הרע , אשר לפי טיבה שייכת לתחום הרגשות וההיפעלויות , עומדת בדרישותיה של התבונה הטהורה ואינה נופלת להפליה עיוורת ? עשרת הפרקים הראשונים עוסקים בשאלה הראשונה ושני הפרקים האחרונים עוסקים בשאלה השנייה . כהן טוען לאנלוגיה בין הפילוסופיה האידאליסטית לבין 'דת התבונה , ' אנלוגיה מאופיינת בשיתוף ובשוני . הפרק הראשון והשני מגדירים במדויק את השווה ואת השונה בין המתודיקה של האתיקה הפילוסופית לבין המתודיקה של 'דת התבונה , ' כדי לבחון כיצד נגזרים מושגי האהבה והרע מתוך המתודיקה של 'דת התבונה . ' האתיקה והדת הנם תחומי תרבות העוסקים באדם ובכל זאת הדת אינה נבלעת באתיקה אלא מחדשת היבט ייחודי בה . הדבר נובע מכך שבבסיס האתיקה מונחת אידאת היכולות' האנושית ובבסיס 'דת התבונה' מונח 'ייחוד אלוהים' כאידאה . ייחוד האלוהים ב'דת התבונה' מקביל לאידאה של האתיקה בפילוסופיה האידאליסטית , אך ישנם הבדלים בין 'דת התבונה' לאידאליזם הפילוסופי המשפיעים על סדר התפתחות המושגים . האידאליזם בונה תחילה את האידאה של הטבע המצוי כמדע ורק לאחר כהן אמנם חצה את גבולות ההיגיון המדעי , אך לא אל מעבר להיגיון הביקורתי , ולכן לא פרץ למעשה את שיטתו האידאליסטית .
|
|