|
|
עמוד:8
ראשיתו של מנהג משלוח ברכה כתובה לשנה טובה המנהג לשגר ברכה כתובה בימים שלפני ראש השנה החל ביהדות מאות שנים לפני המצאת גלויות כרטיסי הברכה ששוגרו בדואר . המנהג החל , כנראה , בגרמניה של ימי הביניים . רבני אשכנז מתקופה זו , ובראשם מנהיגה הרוחני של יהדות גרמניה בשלהי המאה ה 14 וראשית ה , 15 המהרי"ל , המליצו כי בפרוס חודש אלול צריך אדם לאחל לחברו "תכתב ותחתם לאלתר לחיים . " את דבריהם ביססו הרבנים על מקור תלמודי ידוע המתאר את שלושת הספרים הנפתחים בראש השנה ובהם נכתב גורלו של אדם לפי מעשיו במהלך השנה ( ראש השנה טז עב . ( המנהג היה מוגבל תחילה לקהילות אשכנז בארצות דוברות גרמנית , ורק בתקופה מאוחרת יותר , ועוד לפני השימוש בגלויה המסחרית , הגיע גם למזרח אירופה . הספרדים באירופה והקהילות בארצות האסלאם לא הכירו מנהג זה עד לדורות האחרונים ממש . מן התקופה שלפני השימוש הנרחב בגלויות מסחריות יש עדויות מועטות בלבד . תרמה לכך , ודאי , העובדה שאז , כמו היום , יחסו מקבלי אגרות הברכה חשיבות מעטה לערכן , ולא שמרו אותן לדורות הבאים , וגם השימוש בנייר פשוט קיצר את ימיהן . לצד הוספת הברכה לשנה החדשה במכתבים ששוגרו בחודש אלול , החלו , כנראה , רבים מקרב יהודי גרמניה ואוסטריה להשתמש במרוצת השנים בנייר מכתבים מיוחד למטרה זו . הדוגמאות הקדומות ביותר ששרדו הן מן המחצית הראשונה של המאה ה , 19 אף שהמנהג רווח , ודאי , כבר קודם לכן . אגרות אלה הן כתבי יד הכתובים על נייר מכתבים מהודר במיוחד , לעתים דף כפול שרק עמודיו הראשונים נכתבו , על פי רוב בשפה הגרמנית בשילוב ברכות בעברית וביידיש . ראוי לציין , כי בשתיים מן הדוגמאות המוקדמות ביותר ששרדו , מהשנים 1837 ו 841 ו , השימוש היה עדיין מוגבל לפסוקים ולברכות בשפות היהודית בלבד ; עברית ויידיש . זאת לצד פסוקים שהם , כנראה , אישיים ונבחרו לאדם מסוים , כמו , למשל , "אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני" ( תה' עא , ט . ( אפשר למצוא גם ברכות כלליות יותר , כגון ? "ואל שדי יברך אתך [ בר' כח , ג ] ויתן לך חיים טובים ארוכים ושלום . " הם היו שונים באופן משמעותי מן הברכות שנפוצו לימים בכרטיסי הברכה המסחריים . האגרות המוקדמות כוללות , עם זאת , גם איחולים שגרתיים חוזרים , כמו , למשל , "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים . " הם מוקפים במסגרות עיטוריות נאות , המודפסות בזהב או בהטבעה .
|
|