|
|
עמוד:12
אסטרטגיים לחופי ים . לעומתן התפתחה תל אביב בראשיתה כעיר לצד יפו בעיקר בשל אופיה התרבותי עירוני כ'עיר העברית הראשונה' והיחידה עד לשנת , 1938 שאז קיבלה פתח תקווה מעמד של עיר . התעשייה הזעירה היהודית בארץ , בשוני מהתעשייה הכבדה בחיפה ובסביבתה בשל הנמל שנבנה בעיר , התרכזה אף היא בתל אביב . היא שימשה שוק גדול למוצרי תעשייה , בין היתר גם בשל ריכוז בעלי מקצוע שעלו לארץ והתיישבו בתל אביב . גידולי ההדרים ושטחי הפרדסים שניטעו על קרקע חולית אדומה מצפון ומדרום ליפו הפכו את תל אביב למרכז לפיתוח חקלאי ולשוק כלל ארצי . היא הפכה לעיר הגדולה בארץ עוד בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה . בסוף תקופת השלטון הבריטי מנתה תל אביב למעלה מ 200 אלף איש ( לעומת 160 אלף בירושלים ו 140 אלף בחיפה . ( לאחר הקמת המדינה שינו התנועה הציונית וממשלת ישראל את מגמות ההתיישבות , ובפני היישוב היהודי ניצב האתגר של קליטת עלייה ופיזור האוכלוסייה גם ביישובים עירוניים . התברר , שרוב ערי החוף ענו על הצרכים לקליטת עלייה והדרישה לבנייה מהירה , בשל השטחים שהתפנו מיושביהם הערבים ואפשרויות התעסוקה והטיפול בעולים ביישובים הוותיקים . כך עוירו המושבות הוותיקות נתניה , ראשון לציון , רחובות , חדרה ועוד והיו לערים קולטות עלייה . עם זאת מישור החוף לא היה יעד מועדף לבניית ערים חדשות בשל העדיפות שניתנה לפריפריה , בעיקר בגליל ובנגב . אולם בעוד ששיעור העולים שעברו אל אזורים אלה היה מועט יחסית , נמצאו ריכוזי העולים דווקא במישור החוף , ובעיקר בתל אביב , בפרווריה ובמושבות הוותיקות , שהפכו בהדרגה לערים . במגמות העיור היה יתרון בצמיחה עירונית של מושבות ותיקות ויישובים כפריים במרכזו של מישור החוף , שהוקמו סביב תל אביב . התברר , שתהליכי העיור היו מהירים יותר באותם אזורים שבהם היה רקע חקלאי כלכלי מפותח , ושבהם תנאי השטח והאקלים ובעיקר מקורות תעסוקה היו זמינים , וכן בחלקים הקרובים לים , ולדרכים חשובות . עבודות בניין באחוזת בית , בידי פועלים יהודים מבני עדות המזרח ופועלים ערבים . תר"ע 910 / ו
|
|